קייט סטוארט / Method

ז'אנר: דרמה רומנטית פסיכולוגית

חלק מסדרה: לא

קיים בעברית: לא, ספרים אחרים של הסופרת תורגמו ויצאו בהוצאת אדל.

משחק מתודי (באנגלית: Method acting), הוא טכניקת משחק אשר בה השחקנים מנסים לשעתק על הבמה את המצב הרגשי בו נתונה הדמות אותה הם מגלמים, במאמץ ליצור הופעה מציאותית, כמו בחיים האמיתיים.

כאשר נלקח לקיצון, סוג זה של משחק יכול לזרוע הרס על המצב הבריאותי של השחקן ועל מערכות היחסים האישיות שלו. (ויקיפדיה)

במילים אלו ובהגדרה זו, נפתח הספר המטלטל והמסקרן הזה.

מודה, מאז ומתמיד הייתה בי תשוקה ועניין לעולם הבידור והזוהר, אני מכורה קשות לערוץ E! ולא מפסידה פרק של גיא פינס. 

כאשר שמעתי על הספר הזה, הסתקרנתי מאד וידעתי שאותו אני הולכת לקרוא.

הספר נקרא בשפת המקור, אנגלית ובשלב זה אין צפי לתרגום.

זהו הספר השלישי של קייט סטוארט שאני קוראת. הספר האחרון שלה שקראתי, שהיה שת"פ עם סופרת נוספת, היה אחד המועדפים עלי ביותר. קייט בהחלט התפתחה מאז שכתבה את אהבה בליגה הבכירה ונראה כי הכתיבה שלה לקחה כיוון דרמטי ועמוק יותר.

לוקאס ווקר, השחקן ההוליוודי בעל הכריזמה, הקסם והמראה הכובש הוא הדמות הגברית הראשית בספר זה. לאחר שחברו הטוב בלייק ווסט,  איתו התחיל את דרכו בעולם הבידור, מתאבד במפתיע, לוקאס מאבד את עצמו ושוקע בתפקיד איש המאפיה ג'ו ראיו – רוצח קר, מחושב ומעט מטורף.

His voice is unrecognizable to me, and I damn near gasp at the difference. I’m staring at the spitting image of Nikki Rayo.

לוקאס, האיש בעל אלף הפרצופים, תמיד היה עם ראש על הכתפיים ולא נתן להוליווד לסנוור ולגעת בו. הוא הגיע מפארק טריילרים עני ועזוב ותמיד בערה בו התשוקה להיות מישהו גדול וטוב יותר.

בילדותו, ליוותה אותו השחקנית לשעבר, מדי, אשר שימשה לו כאמא וכמנטורית למשחק.

בשביל להבין את התהליך שלוקאס עובר בספר הזה, תחשבו על מספר שחקנים שההופעה הקולנועית שלהם נלקחה לקיצון והם היו כל כך אמינים בתפקידם שלעיתים לא היה ניתן להבדיל בין הדמות לאדם האמיתי.

“There’s a fine line between the Method actor and the schizophrenic.”—Nicolas Cage

לדוגמא, הית לדג'ר בתפקיד הג'וקר, אדריאן ברודי בתפקיד הפסנתרן ושרליז ת'רון בסרטה מונסטר.

מילה ווקר, אשתו האנונימית של לוקאס ואחת הדמויות הכי מדהימות עליהן קראתי, היא אהבת חייו. מאז שנפגשו לפני שש שנים כאשר עבדה כסומלייה  (אוצרת יין) במסיבה הוליוודית, דרכיהם לא נפרדו והיא תמכה בו בכל שלב בקריירה המצליחה שלו.

We don't need space to be individuals, because were the better version of ourselves when were together.

למרות מותו, בלייק, חברו הטוב של לוקאס היה דמות נוספת בספר. הוא השפיע על מערכת היחסים בין הזוג והנוכחות וההשפעה שלו היו חזקים. הפלאשבקים שהיו חלק מהספר, החזירו אותו לחיים והתפקיד שלו בהדרדרות של לוקאס הייתה ברורה ומורגשת.

מיד כשהספר מתחיל, הקוראים מרגישים את הפחד והחשש של מילה לבעלה אשר מבעבע מתחת לפני השטח. היא יודעת שהוא במצב הפכפך ובלתי יציב לאחר מות חברו הטוב ביותר ויכולתי להרגיש את הרגשות שלה בכל פרק שקראתי.

Everything is off, and it’s to be expected, but the unease has me reeling.

בין מילה ולוקאס יש קשר מיוחד, עמוק ומורכב ומרגישים את התשוקה העזה והאהבה הבוערת שקיימת במערכת היחסים שלהם.

אהבתי מאד לקרוא עליהם מכיוון ששניהם סיקרנו ועניינו אותי ברמה הפסיכולוגית. הרגשתי שיש בהם עומק, סכנה ותיבות פנדורה שמחכות להיפתח.

“So, what you’re telling me is I’m in love with both Jekyll and Hyde?” He gradually nods.

בנוסף, הכימיה המטורפת ביניהם גרמה לי לא פעם לעלות באש ואני יכולה להגיד לכן שהסקס הראשון שלהם היה בין הסצנות הכי לוהטות שנתקלתי בהן.

I’m floating high with him, the intoxicating thrusts of his tongue dizzying me to the point of recklessness.

במהלך הקריאה, מצאתי כי יש משהו מרתק בלקרוא על זוג נשוי, שיש ביניהם דינמיקה והכרות של כמה שנים. אנחנו, הקוראים, נזרקים לתוך מערכת היחסים שלהם וחווים יחד איתם את המשברים והרגעים הכי אינטימיים. לעיתים, הרגשתי כמו מציצנית הצופה פנימה אל המקום הקדוש ביותר של זוגות, חיי הנישואין, ואני חייבת להגיד לכן, אהבתי כל רגע מזה.

“I love you.”“Remember the rules,” I remind her, before I lean in and take her lips.

הספר מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטם של שתי הדמויות מילה ולוקאס ונע בין מספר תקופות זמן. ההווה, ארבעה חודשים אחורה (הזמן שבו לוקאס החל להתחבר לתפקיד החדש שלו) ולאט לאט, עם התקדמות הספר, אנו מגיעים להווה שמתמזג עם שאר הספר. בנוסף, משולבים במהלך הספר פלאשבקים מילדותו של לוקאס, ההתחלה שלו בהוליווד וההכרות הראשונית שלו עם מילה, אשתו.

החלק הזה בספר, ההכרות שלו עם מילה, הייתה יוצאת מן הכלל. נהניתי כל כך לקרוא על הדייטים הראשונים שלהם, כיצד הם החלו את הקשר והמשיכה המטורפת שהייתה שם מההתחלה. הדיאלוג ביניהם היה קולח, כיפי, מצחיק ומרענן.

“Okay, Hollywood,” I admit tearfully,

“you got the girl. Now what?”

“Now everything,”

הדבר היחיד שהפריע לי מבחינת הזמנים הייתה שלפי דעתי הספר קפץ יותר מדי פעמים בין תקופות הזמן עד שלפעמים הגעתי למצב שבו לא בדיוק זכרתי היכן עזבתי את הדמויות ומה קרה איתם.

זה היה בהחלט מעט מבלבל וכיוון שהספר מורכב בפני עצמו, הקפיצות בזמן בהחלט לא תרמו להבנה.

דבר נוסף שלא אהבתי בספר הוא שסיימתי אותו מעט מבולבלת. היו כמה דברים שלא הוסברו עד הסוף או שנרמזו בצורה מעודנת מדי ולא היו ברורים. הסופרת לא מתכננת על ספר המשך ולכן היה לי ברור שהיא לא השאירה את הקצוות האלה פתוחים בכוונה.

בדיעבד, לאחר כניסה לקבוצת קריאה של הסופרת בפייסבוק, קיבלתי את התשובות שחיפשתי אך כאשר אני מסיימת ספר אני לא צריכה לחפש תשובות במקום אחר.

בסוף הספר יש טוויסט משוגע שהפתיע אותי ושפך אור על מספר דברים שקראתי בספר.

לסיכום, הספר הזה הוציא ממני המון. נשאבתי אליו, לא יכולתי להניח אותו וניצלתי כל שנייה פנויה על מנת להמשיך לקרוא. הנושא ריתק אותי ומצאתי את עצמי פותחת גוגל וקוראת על טכניקות משחק ועל שחקנים שהקריבו את שפיותם בשביל התפקיד.

זהו אחד הספרים הכי מרתקים שקראתי ואני ממליצה עליו בחום.

4.5 כוכבים