★★★★✩
ז'אנר: דרמה רומנטית
חלק מסדרה: לא
כבר קראתי לא מעט ספרים על איבוד זיכרון, האחרון שבהם של קיילי סקוט,
שלו נתתי חמישה כוכבים.
יש קוראות שיגידו שהשימוש באיבוד הזיכרון הפך לגימיק ויוצר סיפור דומה
וצפוי לכלל הספרים.
בספרה החדש, "חיים של חמש דקות" (תרגום חופשי), אמה סקוט
שינתה את הנוסחא, לקחה את הנושא של איבוד הזיכרון והעלתה אותו לרמה אחרת.
*עותק מוקדם של הספר (ARC) ניתן לי לקריאה ע"י
הסופרת בתמורה לסקירה כנה.
הדמות הנשית הראשית שלנו, תיאה יוז, אמנית מוכשרת ובחורה מצחיקה ונהדרת,
עוברת תאונת דרכים קשה עם הוריה ובעצם הופכת למקרה השני הקשה ביותר בעולם בנושא איבוד
זיכרון.
תיאה חיה ב"עולם" של חמש דקות. בעצם, הזיכרון שלה מחזיק
מעמד לכמה דקות בכל פעם ואז קורה במוחה סוג של ריסט והיא חוזרת לשאול את אותן
השאלות בכל פעם.
She has a few minutes of consciousness and
then she has to start over. She resets.” “Resets?” “Yeah, when her
minutes are up, the slate gets wiped clean again, so to speak. We call it her
reset.”
מכיוון שתיאה לא יכולה לטפל בעצמה, אחותה דיליה, אשר לא הייתה בתאונה,
מכניסה אותה למוסד מיוחד של פגועי ראש בו יוכלו להשגיח ולשמור עליה.
הרופאים של תיאה הגיעו למסקנה כי המקרה שלה אינו ניתן לריפוי ועליה
לחיות בלופ הנוראי הזה לעולם.
כל זה משתנה כאשר למוסד בו תיאה מתגוררת, מגיע עובד חדש חד אבחנה,
חתיך ומקסים בשם ג'ים וולאן.
He
plays guitar, sings like Eddie Vedder, and rides a motorcycle. A girl’s ovaries
can only handle so much.
בשנייה הראשונה שעיניו פוגשות בתיאה היפהפייה הבלונדינית בעלת העיניים
הכחולות, הוא מרגיש חיבור וקשר אליה וכאשר מגלה את מצבה, הוא לא מצליח להאמין לטרגדיה
שקרתה לה.
Thea
was young and beautiful and perfectly healthy. Except she wasn’t.
ג'ים מתחיל לבלות את כל זמנו במחשבות על תיאה ורצון לבלות ולהיות
איתה.
מי שעומדת בדרכו וחושדת בו, ללא הצדקה, היא אחותה של תיאה, דיליה. לאחר
שאיבדה את הוריה וגם במובן מסויים את אחותה, דיליה לא בוטחת באיש והפכה לסוג של
מלכת קרח חסרת רגשות.
עם הזמן, ככל שג'ים מבלה יותר עם תיאה, הוא עוזר לה בדרכו שלו, שר לה,
מרגיע אותה וגורם לה להרגיש שמחה, אפילו אם זה רק לחמש דקות.
She
swayed like willow tree, slender and delicate, while I was the oak rooted in
front of her. Between her and the world, protecting her as best as I could.
למרות שהוא רק עובד פשוט ולא רופא, הוא מצליח לראות דברים בציוריה
שהמומחים התעלמו מהם ובעצם סולל את הדרך לאמונה שאולי יש תקווה ואולי, רק אולי..
יום אחד תיאה תוכל להשתחרר מהלופ בו היא נמצאת ולהחזיר לעצמה את השליטה
בחייה.
I was a dying man
in Thea’s Egyptian desert, and she was a mirage. An oasis that didn’t exist.
כאשר התחלתי לקרוא את הספר, הסתקרנתי מאד מהרעיון הייחודי של
"החיים בחמש דקות" שהסופרת לקחה על עצמה לתאר. כאשר כותבים ספר כזה, קל
מאד ליפול לבעיות של חזרתיות ושיעמום שלא קרו כאן. הסופרת הצליחה לגרום לקרואים
להזדהות עם כאבה של תיאה, להרגיש את המאבק הפנימי והמצב הנפשי הרעוע בו היא נמצאת
ולקוות לעתיד טוב יותר בשבילה.
Was what white? I
don’t know. I can’t see anymore. I can’t remember… I open my eyes for the first
time.
בנוסף, אהבתי את מערכת היחסים בינה ובין ג'ים. מהרגע שפגש אותה, הרגשתי
שהוא יעשה הכל על מנת לסייע ולעזור לה. למרות שהוא בעצמו עבר חיים לא קלים ומתמודד
עם בעיות של גמגום, הוא הצליח להתגבר על בעיותיו, למצוא את הקול שלו ולהיאבק למען
בריאותה של תיאה.
To anyone who would
hurt me, Jimmy was dangerous. But not to me. Never to me.
הסצנות האחרונות של הספר היו מסקרנות, מפתיעות ומלאות באקשן.
היה דבר אחד מרכזי מאד שהפריע לי בסיפור ופגם בהנאת הקריאה. לא אוכל
לפרט מהו מפאת ספויילרים אך רק אומר שקרתה התפתחות בספר שהרגישה מהירה, מוקדמת
וחסרת בסיס.
לטעמי, אי אפשר "לזרוק" על הקוראים פצצה כה גדולה ללא בנייה
וBuild up.
בנוסף, הרגשתי כי הדמות של דיליה (אחותה של תיאה), נמצאת שם רק בשביל
לתת קונטרה לג'ימי, לנסות להרוס את הקשר ביניהם ושוב ושוב לציין את חוסר האונים של
אחותה. אני מבינה כי בינה ובין תיאה יש קשר מורכב, אך לא הרגשתי כי היא תרמה
לסיפור כדמות משנית מרכזית.
לסיכום, רעיון ייחודי, ביצוע יפה, סופרת מדהימה.
אין ספק שאמשיך לספרים הבאים שלה.
4 כוכבים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה