What He Never Knew / Kandi Stainer





ז'אנר: דרמה רומנטית
חלק מסדרה: כן, אבל עומד בפני עצמו (הסבר בתחילת הסקירה)
קיים בעברית: לא



הבהרה:  הספר הזה הוא ספין אוף (שלישי בסדרה) לדואט של קנדי סטיינר שהכיל משולש אהבה עוצמתי וקורע לב. הספר הזה בעצם מספר את סיפורו של הבחור שלא נבחר ע"י צ'רלי (האישה). הוא יכול להיקרא בפני עצמו, אך מכיל ספויילרים לדואט. אני ממליצה לקרוא את הדואט קודם לכן.

יש מעט מאד ספרים שכאשר אני קוראת אותם אני מבינה למה התאהבתי בעולם הספרים. יש מעט מאד סופרות שמסוגלות להביא את הקורא למצב שבו הספר נכנס לו לורידים, למצב שבו הוא מזדהה עם הדמויות, מתרגש ולא מפסיק לחשוב עליהן. קנדי סטיינר היא אחת מהסופרות האלו.
בכל פעם שאני קוראת ספר שלה, אני מרגישה כאילו נכנסתי לעולם גאוני.
הדימויים אותם היא בונה, החיבור שלה בין מילים והאינטילגנציה הנשפכת מהמשפטים שלה הם מה שהופכים אותה, בעיניי, לאחת הסופרות המבריקות ביותר שנתקלתי בהן.
הוצאת ספרות שנוגעת רכשו את הזכויות לחלק מספריה ואני לא יכולה לחכות לרגע בו הקהל הישראלי יכיר אותה ויתאהב בה כמוני.

בשנייה שהספר התחיל, הוא נגע בי וגרם לי לצמרמורות. 
שרה הנדרסון, מוזיקאית מחוננת בת 21, עוברת טרגדיה בקולג' שאף אישה לא רוצה לעבור.

I was dark now. Dark skin, dark clothes, dark eyes. No hair. No jewelry.

לאחר שהיא נותרת שבורה ומפורקת, היא מחליטה לעזוב את הקולג' בו למדה ולנסוע לפנסילבניה, המקום בו מתגורר ריס ווקר, אגדת פסנתר מהוללת ואחד הגברים הסקסיים ביותר שהכרתי.

בנוסף לטרגדיה שעברה, שרה מתמודדת עם שברי מאמץ באצבעות כתוצאה מנגינה לא נכונה בפסנתר במשך שנים ובעצם מתחילה לעבור שיעורים פרטיים עם ריס, בתקווה להגיע לחלום שלה, לנגן באולם קרנגי הול המכובד בניו יורק.

הדמות של שרה היית אחת הדמויות המורכבות והמיוחדות שקראתי עליהן. למרות שהיא צעירה, היא עברה במהלך שנותיה אירועים שעיצבו אותה, ביגרו אותה והפכו אותה לאישה המדהימה שהיא כיום.

Sarah was an unstoppable force, like a Category 5 hurricane, and we’d all just been wrecked by her power.

כאב לי לראות כיצד האישה המהממת הזו הפכה מהבטחה ענקית לחצי בן אדם עקב הטרגדיה שעברה בקולג'.

But it was as if I’d been submerged in the iciest, blackest depths of the Pacific Ocean, like my entire body had seized up, yet I was still breathing. I was still alive.

ריס ווקר בן ה 37 הוא אדם שחי את חייו בפשטות ובעצב מסויים. גם הוא, כמו שרה, שבור מאד מאירועים שפקדו אותו במהלך חייו ולא מצליח למצוא את האושר שלו בעולם הזה.
הוא מלמד פסנתר בבית הספר ובערבים מנגן במסעדה נחשבת בה הקהל ממוגנט ממנו ומהיכולת המדהימה שלו לנגן את מה שעל ליבו.

Reese was an entire universe, and the piano was a mere telescope we tried to see him through.

כאשר הוא ושרה נפגשים, ישנו חיבור ממבט ראשון. הקשר שלהם כמוזיקאים, העצב ששניהם חיים בו והצלקות שהם נושאים יוצרים ביניהם קשר מיוחד, כמעט קוסמי שלא ניתן להתעלם ממנו כמה שהם לא מנסים.

Maybe it was that my heart was tied to his, perhaps from the very start. And when he was in pain, so was I.

פערי הגילים, הטרגדיה ששרה עברה והעובדה שהוא המורה שלה מוסיפים אלמנט של טאבו לספר הזה ואהבתי לקרוא על האהבה ה"אסורה" והקשר הלא קונבציונאלי שהתפתח ביניהם.

It was ridiculous, I knew, because he was my teacher. He was nearly twice my age. He was a man, and I was a girl

הם היו כל כך דומים מבפנים אך כל כך שונים מבחוץ. אדם שמתבונן עליהם לא היה מבין מה עושים יחד אבל הם פשוט התאימו אחד לשני כמו חתיכות פאזל אבודות.
במהלך הספר, שניהם עוברים תהליך ענקי לומדים לחיות בשביל עצמם ולהיות מאושרים שוב.

“Reese, from the moment I met you, I knew you would change my life,”

כפי שניתן להבין, המוזיקה והפסנתר היו חלק ענק מהספר הזה. דרך הפסנתר גם ריס וגם שרה הביעו את הכאב שלהם, נתנו פתח לצלקות שלהם לצאת ובעצם גם החלימו לאט לאט עם הנגינה.

“We’re artists. We’re musicians. We’re…” He sighed, shaking his head. “We’re not destined to run from our misery, we’re destined to bathe in it — and to somehow find a way to make it beautiful.”

היו מספר דברים שאהבתי מאד בספר הזה, כמו הקשר המיוחד של שרה עם אמא שלה, החוזקה והאומץ שליוו את הדמות שלה והדרך שבה ריס העצים אותה ועזר לה לרדוף אחרי החלומות שלה.
בנוסף, הסצנות האינטימיות ביניהם היו לוהטות, אמיתיות וכנות.

“You are a masterpiece, Sarah,” I breathed. “An absolute deity.”

במהלך הקריאה של הספר הדיגיטלי, ישנם קישורים למספר שירים ויצירות קלאסיות שהפכו את הספר לחוויה לכל החושים. המוזיקה בהחלט השתלבה בכל מובן בסיפור.

לקראת סוף הספר, הייתה קצת השתפכות מוגזמת בעיניי אחד על השני והספר הפך לקצת קיטשי.

יחד עם זאת, הדימויים המיוחדים והכתיבה המבריקה הפכו את הספר הזה ליצירת המופת שהוא. זהו ספר 
שיישאר איתי עוד הרבה זמן ואני ממליצה לכן בחום לקרוא את הסדרה הזו.

5 כוכבים

He was my person, in ever sense of the word — my protector, my warrior, my best 
friend, and my lover all rolled into on

Image result for buy now on amazon




תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קצת עלי

כאילו אין מחר / קריאן קול

עשרת הספרים הכי טובים שלי לשנת 2019