★★★★✩
ז'אנר: דרמת מתח רומנטית. YA (Young
Adult)
חלק מסדרה: לא
לאחר מחסום קריאה רציני בו לא התחשק לי לקרוא שום דבר מהז'אנר הרומנטי
אירוטי, החלטתי לצאת מאזור הנוחות שלי ולקרוא דרמת מתח שכללה תעלומה מעניינת והגיבורים
שלה הם נער ונערה בני 17, שמכירים כל חייהם והפכו לזוג בגיל 14.
הספר הוא בעצם שלוש נובלות שאוחדו לספר אחד. הן יצאו בזמנים שונים ושתי
הנובלות הראשונות מסתיימות בסוף פתוח. אני ממש שמחה שהגעתי לנובלות האלו לאחר
שאוחדו לספר שלם כי אם הייתי צריכה לחכות חודשים להמשך זה היה די מסתכל, כמו חלק
מהביקורות שקראתי שציינו את העובדה הזו.
הספר הזה הוא שת"פ בין שתי סופרות מוכשרות, קולין הובר (איתנו זה
נגמר, אהבה מכוערת, וידוי, בקצב הלב) וטרין פישר (מאד ויין, תחמנית).
קולין וטרין הן חברות טובות ומסתבר שאחת מהן שלחה פרק לשנייה מתוך בדיחה והן פשוט החליטו להמשיך את העלילה. בהחלט אפשר להגיד שיצא להן טוב, זה כנראה מה שקורה כשיש כשרון בשפע.
קולין וטרין הן חברות טובות ומסתבר שאחת מהן שלחה פרק לשנייה מתוך בדיחה והן פשוט החליטו להמשיך את העלילה. בהחלט אפשר להגיד שיצא להן טוב, זה כנראה מה שקורה כשיש כשרון בשפע.
קולין היא אחת הסופרות האהובות עלי ביותר ואת כתיבתה של טרין לא הכרתי
עד לספר הזה אך אני בהחלט מתכוונת לקרוא ספר נוסף שלה.
קולין כתבה את הפרקים מנקודת המבט של הדמות הגברית, סיילס, נער מקסים,
רגיש וסופר רומנטי.
If it were possible to hear a smile, hers would be a love song.
טרין כתבה את הפרקים מנקודת המבט של הדמות הנשית, צ'רלי שהייתה צינית,
מרדנית וכיפית לקריאה.
Charlie is the devastation left in the wake of a tornado
השילוב שלהן ביחד היה מצויין ואני יכולה להגיד שנהניתי מהספר הזה מאד.
הוא שילב מתח, תעלומה, אהבה צעירה ומתוקה, דיאלוג שנון בין הדמויות הראשיות
והמשניות והכיל סיפור עמוק, ולא. ניכר שהושקעה מחשבה בעלילה, בפתרונה ובמסר
שהסופרות רצו להעביר לקהל שלהן.
למרות שהספר היה YA (הגיבורים בגיל בית ספר
ואין סקס), ז'אנר שאני בדרך כלל לא מתחברת אליו, הפעם זה בכלל לא הפריע לי ואפילו
מצאתי את עצמי נהנית מהאהבה התמימה והנעורית בין סיילס לצ'רלי. זהו ספר שבהחלט
מתאים לנערות אך גם לנשים בגילאים בוגרים יותר.
במרכז העלילה, תעלומה מרתקת שאף אחד לא מצליח להבין כיצד ואיך היא
קרתה.
סיילס וצ'רלי "מתעוררים" בבית הספר, באותו הזמן, יום אחד
ללא זיכרון. הם לא יודעים מי הם, איך הם נראים, היכן הם, מי בני המשפחה שלהם, מי
החברים שלהם ויותר מהכל – אין להם שום זיכרון של הקשר החזק והעוצמתי שהיה ביניהם
כל חייהם.
“We
woke up without our memories at the exact same time, Silas. Nothing is more
absurd than that.
צ'רלי וסיילס מבלים את רוב עלילתו של הספר בניסיון לחשוב כיצד הם
הגיעו למצב הזה ואיזה סיבה יכולה להיות לכך. הם מעלים תיאוריות שונות ומשונות
שגרמו לי לצחוק ונתנו מימד של קלילות וכיף לספר.
“What
if we’re angels and we’re supposed to help someone, and we were given these
bodies to fulfill our mission?” He sighs. “Are you listening to yourself?”
למרות העובדה שסיילס איבד את הזיכרון שלו, החיבור והאהבה לצ'רלי זורמים
לו בורידים והוא מרגיש קרוב אליה, נהנה לצחוק איתה ולהשתמש במצב של השכחה לטובתו
ולהנאתו.
He grins. “A kiss, huh? I’ve never kissed anyone before.”“Silas!”“What? If
I can’t remember, it doesn’t count!”
מה שקסם בעיניי בספר ואהבתי מאד הוא כל התהליך של "ההכרות
החדשה" בין צ'רלי וסיילס. מכיוון שהם לא זוכרים כלום, אנחנו בעצם חווים איתם
שוב את ההתאהבות והחיבור אחד לשני. אין ספק ששני הילדים האלו האלו נועדו להיות
יחד, אפילו אם הם לא יודעים זאת, וזה מורגש בכל דיאלוג ביניהם בספר.
“I
could spend every day getting to know you all over again, Charlie, and I don’t
think I’d get sick of it.”
בנוסף, בעיניי, הספר בסופו לימד אותנו מוסר השכל חשוב מאד על ביטחון
והקשבה לעצמך, כמה חשוב להיות אדם טוב ונחמד והמשמעות של אהבת אמת ונשמות תאומות.
“We
can’t take back who we’ve been in the past, Charlie. But we can control who we
are in the present.”
נכון, לפעמים הוא היה קצת צ'יזי ומתוק מדי אבל הרגשתי שזה מתאים לסוג
הספר הזה ואני לא יכולה להגיד שזה גרע לי מהנאת הקריאה.
לסיכום, ספר חמוד מאד, מעניין, שונה ומקורי.
אחלה של יציאה מהז'אנר
אחלה של יציאה מהז'אנר
4 כוכבים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה