Breeze of Life / Kirsty Dallas




ז'אנר: דרמת נוער
חלק מסדרה: לא. יחיד.
קיים בעברית: לא

הספר הזה היה מאד מרגש ונגע בנושא חשוב ולא פשוט – מחלת הסרטן.

ברי היא נערה צעירה בשנות ה -20 לחייה, שלפני שמונה חודשים אובחנה כחולת סרטן ומאז נאבקת יום יום בטיפולים, בכימותרפיה ובעיקר בדיכאון הגדול שסובב אותה.

לברי יש ידיד נפש בשם הרפר, אותו הכירה בילדותה.
הרפר הוא גולש מקצועי ומפורסם מאד ולפני כשנה הוא נסע להתחרות בתחרויות גלישה מסביב לעולם. ברי עקבה אחריו מרחוק, והחליטה לא לספר לו על מחלתה על מנת שלא יקטע את הקריירה שלו ויחזור לטפל בה ולהיות איתה. בסופו של דבר הרפר מגלה זאת, חוזר הביתה ומופתע לגלות בחורה אחרת לחלוטין ממה שעזב.

ברי נמצאת במצב מאד מלנכולי, היא בקושי יוצאת מהמיטה, מנהלת יומן בו היא כותבת פואמות עצובות על המוות ועל העובדה שאולי לא תחיה עוד זמן רב.
ניתן לומר ברי בעצם סוג של וויתרה על חייה, הפסיקה לעשות את מה שהיא אוהבת ונתנה לעצב ולכאב לעטוף אותה.
הרפר וברי אמנם היו רק ידידים וחברים הכי טובים כל חייהם אבל תמיד הייתה ביניהם משיכה אחד לשני ובדיוק לפני שהוא עזב הם התנשקו וכמעט עברו לשלב הבא במערכת היחסים שלהם.

מהרגע שהרפר חוזר, הספר לוקח כיוון חיובי ומואר יותר. הוא נחוש בדעתו לגרום לברי להבין שאמנם היא נאבקת באחת המחלות הקשות ביותר שקיימות, אך יש טיפולים, יש תקווה והיא הולכת לחיות חיים ארוכים ומאושרים.
הרפר מחליט לקחת אותה ל"רוד טריפ" מסביב לאוסטרליה ובמהלך הנסיעה והטיול הזה הם כמובן מתאהבים ומעמיקים את הקשר ביניהם.

הספר אכן עסק בנושא מאד לא פשוט אך הצליח לגשת אליו בצורה עדינה, לפעמים אפילו יותר מדי ובאופן שגבל בחוסר אמינות.

היו מספר סיטואציות במהלך הספר להן היה לי קשה להתחבר ולהאמין, כמו למשל העובדה שבכל מקום שהם הולכים אליו, בחורים נדלקים על ברי והרפר צריך לסלק אותם.

מערכת היחסים בין הרפר לברי אכן הייתה יפה אבל עד שהם הגיעו למימושה לקח יותר מדי זמן ויותר מדי הצהרות של "אני נמשך אליך", "את נמשכת אלי", יותר מדי רגעים בהם ברי חושבת על הרפר בצורה מינית ומתארת אותו כמו אליל ויותר מדי פלירטוטים מוגזמים בין השניים.

לברי היה תיאבון מיני פעיל מאד שגם כאן לא הצלחתי להתחבר לעובדה הזו, בהתחשב בעובדה שהיא חולה.
בנוסף, היו קטעים שנמרחו בספר ולקח לעלילה הרבה זמן להתקדם. הנסיעה והטיול שלהם אכן היו חמודים אך לעיתים סתם שיעממו ולא מצאתי בהם עניין.

היו מעט דמויות משניות בספר אך רובו ככולו התמקד בברי והרפר.

לסיכום, ספר נחמד, לא קשה מדי למרות הנושא שלו, טיפה ילדותי ונגרר ברגעים מסויימים, הזכיר לי ספר נעורים שזהו ז'אנר שאני פחות מתחברת אליו.

3 כוכבים.


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קצת עלי

כאילו אין מחר / קריאן קול

עשרת הספרים הכי טובים שלי לשנת 2019