★★★✩✩
אלה מייז, הסופרת הצעירה שגרמה לכולנו "לאהוב את ג'ייסון
תור'ן" ו"לשנוא את אדם קונור" (שיצאו בהוצאת בוקטיק) שיחררה
ספר חדש והציפיות היו בשמיים.
אך לפעמים, כפי שקורה בחיים, כגודל הציפייה כך גם גודל האכזבה.
לצערי הרב, הספר הזה לא עשה לי את זה, לא הצלחתי להתחבר לסיפור
ולדמויות והמשכתי לקרוא רק בגלל שרציתי לתת לאלה צ'אנס נוסף והיה לי חשוב לכתוב
סקירה על הספר הזה.
הספר נקרא בשפת המקור אנגלית והוא StandAlone לחלוטין,
כלומר ספר יחיד עם סוף סגור.
בשלב זה, לא ידוע צפי לתרגום.
סיפור המסגרת והעלילה מתרחשים בקולג' בארה"ב. דילן, הדמות הגברית
הראשית, הוא כוכב פוטבול עולה ומצליח עם קריירה מבטיחה ורקורד מרשים של אחד שיודע
לסובב בנות על האצבע הקטנה בהתאם למעמדו ולמראה שלו.
Football
players – we're practically catnip to college girls.
דילן היה בעיניי דמות די אנמית וצפויה, אין לי זיכרון מיוחד ממנו וכמו
שהוא הגיע ככה הוא גם הלך.
He was all hard muscle, nothing extreme,
just toned, hard perfection.
זואי קלארק, הדמות הנשית הראשית, היא עוף מוזר. ביישנית, לומדת צילום,
נבוכה בקלות, קלאמזית וילדה טובה.
She was so
shy, but it only made her more attractive and interesting in my eyes.
זואי היא מסוג האנשים שכאשר הם מתחילים לדבר, במיוחד בסיטואציה
מלחיצה, הם מברברים בלי סוף. אני מבינה שזה היה אמור להיות הקטע החמוד בדמות שלה
אבל אותי זה לגמרי עייף והתיש. הרגשתי שהיא חופרת על שטויות ובגדול היא די שיעממה
אותי.
הסיבה שבגללה היא נמצאת בקולג' הספציפי הזה היא סוג של תעלומה שמתגלה
בהמשך הספר. הסופרת גורמת לנו להאמין ולחשוב במהלך הקריאה שאנו מכירים את העבר של
זואי אבל התברר שיש הרבה שהיא מסתירה.
זואי ודילן נפגשים פה ושם במהלך השנים שהם לומדים יחד בקולג' אך כל
פעם לא יותר ממפגש נבוך אחד שלא מוביל לשום מקום.
The first time Zoe Clarke saw me, my hand was wrapped around my
dick.
כאשר הם נפגשים בפעם השלישית, לאחר שלוש שנים, דילן מצהיר שהוא בתת
מודע "חיפש" אותה בכל בחורה שהוא ראה ומאד רצה לפגוש אותה שוב.
בחלק הזה התחיל חוסר האמינות שלי בסיפור ובדמויות. לא נשמע לי הגיוני
או סביר שהם לומדים באותו קולג' ודילן כוכב העל לא יכל פשוט לשאול עליה או לרחרח
קצת באזור. אם הוא כל כך רצה לפגוש אותה ולצאת איתה אני מאמינה שזה היה קורה.
לא הייתה סיבה אמיתית בשבילו לחכות שלוש שנים עד שיפגוש אותה שוב
ב"מקרה" ופתאום נראה שהוא מתעניין בה ובכל מה שהיא ומי שהיא.
לאחר התפתחות מסויימת בעלילה, זואי ודילן מוצאים עצמם שותפים לאותה
דירה והעניינים מתחילים להתחמם ביניהם.
כל זמן ההכרות שלהם והתקופה בה הם יוצאים, זואי מסתירה סוד מעברה
שגורם לדילן לפקפק בה והופך את מערכת היחסים שלהם למסובכת ומורכבת.
ברגע שהקשר שלהם לקח כיוון רומנטי, ניתן להגיד עליו שהוא היה חמוד ולא
מעבר. לא היה בזוג הזה משהו ייחודי שיגרום לי לזכור אותם או שגרם לי להנות מהם יתר
על המידה.
“This is the
strangest thing, but I think you’re going to be my best friend, Zoe Clarke.”
גם הסצנות האינטימיות היו די צפויות ובנאליות ולא הרגשתי תשוקה ואש מהדמויות
הפעם.
“You feel
amazing, love it, but I want to come. It…doesn’t happen every time for me, but
it’s so close, I can feel it. I want you to make me come. Please make me come
on you.”
היה שלב בספר שבו הוא שינה כיוון ונוצר טוויסט דרמתי ואירוע שבהחלט לא
ציפיתי לו. בשלב הזה הספר התחיל לתפוס תאוצה, אקשן והסקרנות שבי התעוררה לראות מה
יקרה הלאה. לצערי, זה לא החזיק מעמד ולקראת הסוף מצאתי את עצמי מדלגת על שורות
וכאשר הגיעו השורות The End יצאה ממני סוג של אנחת
רווחה.
לסיכום, התאכזבתי. ספר בינוני שלא הגיע לקרסוליים של הפלפליות והשנינות
של אדם קונור.
קומדיה רומנטית קולג'ית טיפוסית מתובלת במעט דרמה.
3 כוכבים
On and off
the field, you’re my hardest fall. No one has ever compared, and no one ever
will. It was always going to be you for me.”
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה