Ruckus / L.J Shen


★★★★★ 
Ruckus היה וואו בעיניי. מבין כל שלושת הספרים בסדרה שקראתי עד כה, הוא בהחלט המועדף עליי.
היה בספר הזה הכל ובמינון הנכון, מערכת יחסים שנראית בלתי אפשרית, אהבה בלי תנאים, סיכון, הקרבה, שינוי, התפכחות, מתח, עצב והרבה הרבה קטעים מצחיקים ומרגשים.
אפשר להגיד שזהו אחד הספרים שהכי נהניתי לקרוא.

אז נתחיל?
קודם כל אגיד שהספר הזה הוא בהחלט לא Stand alone, הוא מתרחש כשנה לאחר סגירת הספר הקודם ומכיוון שיש קשר בין הדמויות, כל הספר מכיל ספויילרים לספר הקודם על אמיליה ווישס.
חובה לקרוא את Vicious / מרושע לפני שקוראים את הספר הזה, גם בשביל להמנע מספויילרים וגם בשביל ההבנה של העלילה והקשרים הבין אישיים בין כל הדמויות.

בדומה לספר הקודם, הספר הזה מתרחש בשתי נקודות זמן, העבר (לפני 11 שנים, כאשר רוזי הייתה בת 16 ודין "רוקוס" קול היה בן 18), וההווה.

הפרקים מסופרים מנקודת המבט של שתי הדמויות וזה נותן לנו הסתכלות והבנה לתוך המחשבות של שניהם.

הדמויות בספר הם רוז לבלנק (או כמו שדין אוהב לקרוא לה "בייבי לבלנק"), אחותה הקטנה של אמיליה מהספר הקודם ודין "רוקוס" קול, בחור נוסף בחבורת הגברים ההורסים של תיכון אול סיינטס.


רוזי, כנהוג בז'אנר, מהממת ביופיה, עיניים כחולות, שפתיים מלאות, קטנה, קומפקטית וחתיכה.
בניגוד לאחותה, היא מלאת ביטחון עצמי, פלפלית, מצחיקה, שנונה, לא נכנעת לאף אחד, מרדנית, שובבה וטראבל מייקרית לא קטנה. היא לגמרי הכבשה השחורה של משפחת לבלנק.

"רוז לבלנק קיבלה את שמה מסיבה מסוימת, היא הייתה מלאה בפאקינג קוצים".

חלק מאד חשוב בסיפור הוא שרוזי חולה בסיסטיק פיברוזיס וכמובן שיש התייחסות ענפה לנושא בספר.
דין "רוקוס" קול הוא הילד המושחת של החבורה, במילים שלו - אם אתה רוצה משהו לא חוקי, אתה יכול למצוא את זה אצלו. הוא מכור למריחואנה ואלכוהול אבל עדיין מתפקד כאיש עסקים מצליח מאד, בן מושלם להורים שלו וחבר טוב לחבורת האחים שלו.
לדין יש עבר מאד מורכב שמתגלה לקראת סוף הספר וסוד שהוא מסתיר מכולם, כולל החברים הכי טובים שלו.
רק רוזי מצליחה להגיע אליו ולראות אותו כמו שהוא, כולל הצדדים הרעים והאפלים שלו.
בנוסף לכל זה, הוא גם גס מאד, מצחיק ומאוהב בעצמו כמו שאר חבורת ה
HotHoles. הוא גרם לי להרבה חיוכים במהלך הקריאה.

בתחילת הספר ליהי מספרת לנו בדרך מאד מיוחדת על סיפור מהתנ"ך, הסיפור של יעקב, רחל ולאה. סיפור על בחור שהיה מאוהב באחות אחת אבל איכשהו מצא את עצמו עם השנייה.
בצורה אינטליגנטית ומכבדת, ליהי השתמשה בסיפור הזה בתור השראה לספר והפכה אותו לשלה. היא שילבה את היהדות שלה עם האמריקאיות ומאד אהבתי את הקשר שהיא בנתה בין שניהם.

עד כה, כל מערכות היחסים של החבורה הזו מורכבות, בכל אחת מהן יש בעייתיות וסיבה שבגללה הן לא יכולות להתקיים וכאן המצב הוא לא שונה.

רוזי ודין היו מאוהבים מאז ומתמיד אבל רק לאחר 11 שנה קיבלו את ההזדמנות השנייה שלהם.
שניהם מרדנים ומערכת היחסים שלהם עניינה אותי מאד בגלל הפוטנציאל שלה להתרסק ולגדול. הם ידעו שהם יפגעו באנשים אך עדיין לא יכלו להתרחק אחד מהשנייה.
ליהי כנראה אוהבת להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, למצב של כמעט נפילה מצוק ומשיכה של הדמויות חזרה למעלה, רגע לפני שהכל מתפרק בלי יכולת לחזור.
יש בין רוזי ודין "כימיה מסוכנת", לדבריה של הסופרת, והיא אכן כזו. מערכת היחסים ביניהם והסצנות האינטימיות שלהם היו סקסיות ולוהטות להחריד.

ליהי כותבת מתח מיני בצורה מצויינת, חדשני, מרענן ועושה חשק לעוד.

"שום דבר לא הספיק כאשר הייתי לידו, גם עם שלוש שכבות של בגדים, תמיד הרגשתי ערומה".

בהתחלה הרגשתי כאילו הסיפור חוזר על עצמו, התחיל לי טיפה דומה לספר הקודם אבל מהר מאד הופעתי לטובה וגיליתי מערכת יחסים שונה לגמרי, אנשים שונים ועלילה שונה.
אהבתי את ההתמכרות וההתמסרות שלהם אחד לשנייה, ובאותו זמן את היציבות והאמינות שמערכת היחסים שלהם שידרה. אהבתי את ההתקדמות של העלילה, הכל קרה בזמן הנכון והייתה בנייה נכונה של האירועים.

כל פרק אשר מסופר מהצד של רוזי מתחיל עם אותה שאלה, מה גורם לך להרגיש חי?
כל פסקה כזו התקשרה לפרק הספציפי וגרמה לי לצפות לו, למה שיקרה הלאה, מין הצצה וטיזר קטן. כמו כן, הקטע הזה מנציח את הרגעים הקטנים בחיים ומזכיר לנו את המחלה של רוזי.

היה רגע בספר שמאד מאד הפתיע אותי וגרם לי לעצור את הקריאה לרגע ולהגיד וואו! משהו שממש לא ציפיתי לו. זה בעייני ספרות טובה, לגרום לקוראים התרגשות והפתעה כזו.
בכל ספר מתגלה לנו עוד צד של הסיפור, עוד פרטים שלא ידענו שמשלימים את התמונה הכוללת. הסדרה הזו היא כמו פאזל של 1000 חלקים שכל חלק בו יחיד ומיוחד, לא דומה לשום דבר אחר. יש תככים, סודות, יחסים בין אישיים מורכבים ודילוג מצויין בין עבר והווה.

ליהי בנתה פה חיים שלמים לכל דמות ולכל זוג ששואבים אותך פנימה וגורמים לך לרצות להיות חלק מהם. יש לה כשרון להעביר לקורא את מה שהיא כותבת מהלב שלה, מהנשמה שלה, לגעת בך ולגרום לך להתאחד עם הדמויות בדרך מיוחדת שלא קורית בכל ספר.
מה שפחות אהבתי היה האפילוג, הוא היה מאד קיטשי, מתוק ומושלם מדי בעייני.


לסיכום, עוד ספר מצויין בסדרת Sinners of saint, מחכה כבר להתחיל את הבא ועצובה שתכף נגמר.

סקירתי על הספר הראשון בסדרה Defy (נובלה מקדימה)

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קצת עלי

כאילו אין מחר / קריאן קול

עשרת הספרים הכי טובים שלי לשנת 2019