מה שקורה בין איליי וגוון / ג'.ג'. מקאבוי

★✩✩✩✩

אתחיל ואומר שנטשתי את הספר ב70% בערך (לקראת עמוד 200). 

מההתחלה הרגשתי שאנחנו לא מתחברים והוא לא באמת עבד בשבילי. הספר היה רק חמוד וחביב לפרקים. 

הסיבה שנתתי לו עוד ועוד הזדמנויות מורכבת משני דברים:

אחד, מכיוון ששמעתי ביקורות טובות מאד על "קשת שחורה" (הספר הקודם של הסופרת) והסיבה השנייה היא שרציתי לכתוב לכן סקירה כנה, מהימנה ומקיפה. מקווה שאתן מעריכות את ההקרבה שלי J

את הספר קראתי בשפת המקור, אנגלית.

בשלב כלשהו לקראת הסוף, הספר לגמרי שיעמם אותי, לא התחברתי לדיאלוגים, הדמויות הפכו לאנמיות ולא עניינו והכי חשוב, לא התרגשתי ולא חיכיתי לפתוח את הספר ולקרוא.

לעלילה ולדמויות היה הרבה פוטנציאל, אבל משהו שם לא התרומם.  

לפי הבנתי, הוא ספר יחיד עם סוף סגור ומסופר בגוף ראשון מנקודת המבט של הדמויות הראשיות, גווינביר (גוון) פו ואיליי דבנפורט.

כפי שכתוב בתקציר, הספר מתחיל כאשר הכלה של איליי, האנה, בורחת עם הארוס של גוון, סבסטיאן, ביום החתונה שלהם. גוון ואיליי נשארים שניהם שבורי לב ובעצם מהנקודה הזו הם מתחילים את הקשר ביניהם.

גוון ואיליי הם שני הפכים והעולמות שלהם מנוגדים לחלוטין.

גוון היא טיפוס מאד מיוחד, בוגרת לגילה (24), קלילה, חופשיה, זורמת, תורמת המון לקהילה ולארגוני צדקה. היא אמנם מיליונרית לאחר שמכרה את ציוריה בכסף רב אך בכלל לא מתנהגת כך. הריהוט היחידי שיש לה בדירה הוא מיטה ומדפים מלאים בספרי רומנטיקה ואירוטיקה (בחורה כלבבי). בתחילת הספר כן מצאתי בה עניין ומאד התחברתי אליה אך ככל שהספר התקדם והקשר בינה ובין איליי נבנה ראיתי בה צדדים פחות טובים והיא הפכה להיות תלותית באיליי וברגשות שלו אליה.

איליי דנבנפורט הוא הגבר העשיר הטיפוסי. אינטליגנט, סגור, מחושב, קר וחסר רגש.

הוא מנתח מצליח שבא ממשפחה עשירה ומבוססת, וורקוהוליק ולא בדיוק אמפתי כלפי המטופלים שלו. גוון מנסה לשנות את זה כמיטב יכולתה, אבל הוא עדיין נשאר סגור ולא ממש משתף אותה בחיי העבודה שלו ובמה שהוא מרגיש.

בתחילת קשר הידידות בינו ובין גוון, הוא עקץ אותה וירד עליה ללא סוף על העבודה שלה ועל כך שהיא בעצם "נוכלת" שלוקחת המון כסף על הציורים שלה.

כמובן שבהמשך, לאחר שגוון מסבירה לו על האמנות ומה עומד מאחוריה, הוא מתנצל ולוקח בחזרה את דבריו אבל לי זה כבר השאיר טעם רע בפה.

לא התחברתי לדמות שלו והוא היה די פרווה מבחינתי. הוא לא הדליק ולא ריגש אותי.

עד כמעט סוף הספר לא הצלחתי להבין מי זה איליי עד הסוף והאם הוא באמת אוהב את גוון ואכפת לו ממנה.

היו כמה סיפורים משניים בעלילה שנגעו בעבר של גוון ובחיים של איליי כרופא אבל הסופרת התייחסה אליהם כלאחר יד ולא נכנסה לעומק של הדברים. זה היה פספוס מבחינתי והיה מקום להרחיב.
דבר נוסף שהיה ממש מבאס בספר הוא סצנות הסקס בין איליי וגוון. לצערי הן היו בין הגרועות שקראתי. לא רק קלישאתיות בטירוף אלא גם שהייתה חסרה כימיה בין הדמויות ולא הורגש שום להט ביניהם. אני יכולה להגיד שבעצם מרגע שהם שכבו אחד עם השנייה, הספר התחיל להדרדר ולא הרבה אחרי זה החלטתי שנלך לדרכינו הנפרדות.

לסיכום, ספר חלש וחסר אמינות מבחינתי. אפשר בהחלט לוותר.