★★✩✩✩
ז'אנר: דרמה רומנטית משולבת עם Young Adult
חלק מסדרה: לא. יחיד עם סוף סגור
קיים בעברית: לא.
הספר הזה לא דיבר אליי בכלל. זוהי לא הפעם הראשונה שאני קוראת
את הסופרת הזו ויש לה מספר ספרים מוצלחים שתורגמו ע"י הוצאת אדל, אבל הפעם, לטעמי, משהו לא עבד.
הספר נקרא בשפת המקור, אנגלית, כרגע לא
ידוע על צפי לתרגום.
הספר נע בין עבר להווה, פרק בהווה ופרק
בעבר.
בהווה, אנו פוגשים את פייפר קולוואי בת
ה29 אשר באה ממשפחה עשירה ומיוחסת ולאביה יש עסקי נדל"ן שמגלגלים מיליונים.
מאז שהייתה ילדה היא תמיד התעניינה בעסקי
הנדל"ן וראתה את עצמה יום אחד עומדת בראש החברה שלו. פייפר היא אמביוזית, חדורת
מטרה ולא נופלת לסטריאוטיפ של הנשים העשירות והסנוביות.
בעבר, אנו פוגשים את פייפר בת ה16, נערה
תמימה, נאיבית ומתוקה.
אמה של פייפר מחליטה לשלוח אותה למחנה קיץ,
להיות מדריכה, על מנת שתכיר את העולם האמיתי ואת האנשים ה"נורמליים" ושלא
תחיה בבועת העושר בה היא גדלה כל חייה.
במחנה, היא פוגשת את קייל בן ה17, נער
חתיך מהצד הלא נכון, ההפך המוחלט מהבחורים שהיא אמורה לצאת איתם. קייל מייצג את
הילד הרע המושלם, מקועקע וטראבל מייקר שכל הבנות רודפות אחריו.
מיד כשפייפר רואה את קייל היא נדלקת והם
מתחילים ברומן קיץ.
בעלילה אשר מתרחשת בעבר, אנו מקבלים את
סיפורם במחנה הקיץ, כיצד הם לומדים להכיר אחד את השנייה, השטויות שהם עושים,
ההדרכה שהם מעבירים לילדים וכל מה שסובב את הנושא הזה.
לקראת סוף מחנה הקיץ, קייל שובר את
ליבה של פייפר, נעלם והיא לא רואה אותו 13 שנים עד שיום אחד, בהווה, הוא מגיע
לעבוד כאיש ביטחון בבניין שבבעלותה שם היא עובדת.
קייל מעמיד פנים שאינה זוכר אותה, פוגע
בה עמוקות והיא מצידה מנסה להבין את כיצד הילד הזה, הגבר הזה, נכנס שוב לחייה
והופך אותם על פיהם.
Kyle may not have forgotten me, but
he doesn’t seem to want to remember us.
נשמע שלספר יש פוטנציאל מעולה, אז מה
בעצם לא עבד כאן?
מתחילת הספר, לא הצלחתי למצוא בו שום עניין.
העלילה התקדמה בקצב איטי מאד, נמרחה והייתה מלאה בפרטים לא מעניינים ומיותרים.
כל סיפורי המשנה שכללו את הארוס לשעבר של
פייפר , את מחנה הקיץ ואת השטויות שהיו עושים שם היו משעממים עד כדי פיהוק.
הסיפור של פייפר וקייל היה בנאלי, לא מרגש
ולא הכיל שום אלמנט הפתעה. ציפיתי לכל מה שקראתי בספר.
הכתיבה הייתה מונוטונית, הדמויות הראשיות
היו פרווה לחלוטין והסופרת לא הצליחה להעביר לי את הרגשות שלהם ואת הכמיהה שהם הרגישו
אחד לשני, בעיקר בהווה.
לסיכום, סיפור שטוח וחסר מעוף בעיניי, התאמצתי
לסיים אותו ומצאתי את עצמי מדלגת לא מעט.
יחד עם זאת, הביקורות שקראתי היו
חלוקות, אז אם בא לכן לקרוא על אהבת נעורים ואתן אוהבות את קיי איי טאקר, הייתי
ממליצה לנסות ולראות בעצמכן.
שני כוכבים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה