★★★✩✩
ז'אנר: דרמה רומנטית
חלק מסדרה: כן, הספר הראשון מתוך דואט
קיים בעברית: כן. תורגם ע"י הוצאת סתיו
ברגע שקראתי את התקציר לספר הזה, הוא תפס לי את העין ואת הלב וידעתי שאני חייבת לקרוא אותו. אמנם הוא תורגם לעברית לפני לא מעט זמן ויצא באנגלית בשנת 2016 אך רק עכשיו הצלחתי להגיע אליו.
יש לי חיבה גדולה לסופרת אלי מרטינז וזהו הספר השלישי שלה שאני קוראת.
הספר נקרא בשפת המקור אנגלית, והוא ראשון מדואט. הספר השני גם הוא תורגם ונקרא "שינוי".
הדבר הראשון שחשוב לי להבהיר קשור לשם הספר. הספר נקרא "הֲשָׁבָה" (Retrieval) כמו התהליך הרפואי של השבת / החזרת ביציות כחלק מהפריה חוץ גופית, נושא מרכזי וחשוב בספר.
"…infertility is an impossible sport. Everyone loses.”
נושא זה, של אי פוריות בקרב זוגות נשואים, דיבר אלי מאד ושמחתי שהסופרת החליטה לכתוב על הקשיים של כניסה להריון ועל נושא מטלטל כל כך של איבוד ילד.
מהסיבות האלה, מאד רציתי לאהוב את הספר הזה אך לצערי הוא איכזב אותי בגלל בעיות של חוסר אמינות, גיבורה חזקה שהפכה לחלשה ודמות גברית מעצבנת במיוחד.
הדמויות הראשיות שלנו הם אליזבת' ורומן להבלנק, זוג נשוי, מאוהב עד מעל הראש שנתקלים בבעיות פוריות קשות מאד. לאחר טרגדיה נוראית שעברו, רומן אט אט מתרחק מאשתו, שוקע בעבודה ובעצם מאבד אותה ואת אהבתה.
למרות שכעסתי עליו מאד על הצורה שבה "נטש" את אשתו בתקופה שהייתה צריכה אותו, יכולתי להבין את הכאב שהוא חווה ומדוע החליט להדחיק את רגשותיו ולשקוע בתוך עצמו.
בנוסף, במהלך הקריאה אנו מבינים מדוע רומן התנהג כפי שהתנהג ויכולתי להתחבר לסיבות שלו, אך כמובן אני לא מחשיבה אותן כתירוץ או כמעשה נכון בשום צורה.
התשוקה והאהבה שרומן מרגיש לאליזבת' ניכרת בכל שורה בספר. גם אם היא לא פיזית בחייו, היא תמיד נמצאת במחשבותיו ובליבו, הוא לא הפסיק ולא יפסיק לעולם לאהוב אותה.
“I’m not still in love with her,” I growled. That would imply I’d ever been out of love with her.
במהלך הספר קיבלנו פלאשבקים של ההכרות והדייט הראשון שלהם.
הפלאשבקים הללו היו מקסימים, כיפיים והעלו לי חיוך רחב על הפנים.
I’d lived twenty-six years of life before that night. But, suddenly, I was alive for the very first time.
במקביל לסיפורם של אליזבת' ורומן, אנו פוגשים דמות נשית נוספת, אישה מוכה בשם קלייר נויר, שנשואה לסוחר הסמים הכי גדול באטלנטה.
קלייר נגעה בי עמוקות והתחברתי לדמותה.
המצב הנוראי שהיא חיה בו היה מאד קשה לקריאה וריחמתי עליה ועל בתה בת השנתיים, טסה, שצריכות לחיות בפחד ובחרדה תמידית מתי המפלצת שהיא נשואה לו יכה שוב.
But I didn’t live in a world where I was allowed to focus on anything but keeping myself alive and my daughter safe.
הדרך שבה הסופרת קשרה את אליזבת, רומן וקלייר יחד הפתיעה אותי מאד וגרמה לי שוב לחזות בגאונות שלה. זהו היה טוויסט משוגע שלא קראתי בשום ספר.
כפי שכתבתי קודם, הרעיון של הספר היה מעולה אך הביצוע לקה בחסר..
בספר היו מספר בעיות אמינות, כמו העובדה שרומן התעשר מאד לאחר גירושיו אך מחליט לחיות בדירה עלובה וקטנה ובנוסף, העובדה שגבר חתיך ומצליח כמוהו לא שכב במשך שנתיים עם אף אישה אחרת.
דבר נוסף שלא אהבתי היה הדרדרות הדמות של אליזבת' מאישה חזקה לסוג של סמרטוט. ברגע שרומן נכנס שוב לחייה, היא אמנם מטיחה בו האשמות ואומרת את דעתה על מה שעשה לה, אך ברגע שהוא נוגע בה, היא מאבדת את כוח הרצון שלה, מתמסרת למגע שלו ולחיזוריו.
But, with one look, my body began thrumming like a live wire.
היא סלחה לו יותר מדי מהר והרגשתי שהוא שולט בה, דבר שגם גרם לי לחבב אותו פחות ופחות.
הדבר שהכי הפריע לי בספר היה החובבנות שבה נכתבו סצנות האקשן והפעולה. הסופרת ניסתה לייצר סוג של רומן משולב במתח אך הכתיבה והסצנות היו לא אמינות ומאולצות מאד.
לעיתים הרגשתי כאילו אני קוראת על ילדים קטנים שנכנסו לסיטואציה גדולה יותר מהם ואינם יודעים כיצד להתמודד איתה.
הנושא הגדול של הספר, תהליך ההפרייה החוץ גופית והבלאגן שהתלווה אליו, לקח סוג של צעד אחורה והרגשתי שהסופרת מתמקדת יותר מדי בחזרתם של רומן ואליזבת' אחד לשנייה ופחות בנושא המרכזי שהיא כיוונה אליו לפי התקציר.
מכיוון ששמעתי המלצות טובות מאד על הספר השני בדואט, "השינוי" אשר מתמקד בקלייר ובגלל שדמותה מסקרנת אותי מאד, החלטתי להמשיך ולקרוא אותו.
כמובן שאעדכן גם לגביו.
3 כוכבים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה