★✩✩✩✩
ז'אנר: דרמה
חלק מסדרה: לא
קיים בעברית: כן ויגיע לרשתות בחודש מרץ 2019
אני חושבת שזה אחד הספרים הכי מוזרים שקראתי בחיי.
לפני הכל , בואו נבהיר משהו - אני מתה על קולין הובר. לפי דעתי היא גאונה ספרותית, גאונת מילים ויש כמה ספרים שלה שקראתי שילוו אותי כל החיים.
בכל ספר שלה תמיד יש איזה קטע, משהו שהיא רוצה להגיד, נושא שהיא רוצה לשים עליו זרקור.
קראתי וקראתי עד שחיכיתי להגיע לפאנץ'. בסופו של דבר, בערך ב50% אני מודה שהתייאשתי והפסקתי לקרוא.
בעיניי, זהו לא סיפור אהבה, זהו לא ספר רומנטי ואם לא הייתי יודעת שקולין כתבה אותו, הייתי מפסיקה לקרוא בערך אחרי הפרק הראשון.
הספר נקרא בשפת המקור אנגלית.
הוא תורגם לאחרונה ויראה אור בחודש הקרוב.
מריט ווס ( Merit Voss) בת ה - 17 היא נערה לא שגרתית. היא אוספת גביעים של אנשים אחרים להנאתה, לא הולכת לבית הספר ומבלה את זמנה בעיקר מסוגרת מהעולם. כל נסיבות החיים שלה מוזרות. כל המשפחה שלה, המקום שבו גדלה והסביבה שמקיפה אותה הייתה הזייה אחת גדולה.
להלן דוגמא על קצה המזלג - היא והמשפחה שלה גרים בכנסייה שאבא שלה קנה כדי לעשות דווקא לאיזה כומר שעיצבן אותו (למרות שהוא אתאיסט מוחלט). בסלון הכנסייה קיים פסל ענק של ישו אותו מריט מלבישה מדי פעם בתחפושות כאלה ואחרות כמו למשל רוח רפאים או אוהד ספורט.
אמא של מריט, ויקטוריה, גרה במרתף הבית ולא יוצאת משם מאז שמריט הייתה בת 12 כי יש לה אגרופוביה (פוביה חברתית).
בכנסייה, גרה גם אשתו החדשה של אבא של מריט, שגם שמה ויקטוריה(2). ויקטוריה 2 הייתה האחות האונקולוגית של ויקטוריה 1 (אמה של מריט) עד שבעצם זו גילתה שבעלה בוגד בה איתה.
נו, מספיק מוזר בשבילכן? אז זהו שבקושי התחלנו..
למריט יש אחות תאומה בשם הונור, שאיתה אין לה שום קשר. לאחותה התאומה יש קטע עם גברים גוססים. היא אוהבת לצאת איתם ולדעת שהיא הייתה האדם האחרון אותו הם אהבו.
להונור יש חבר בשם סיגן. מריט החליטה שהיא מאוהבת בו אחרי הפעם הראשונה שפגשה אותו.
סיגן הוא אמן שמצייר ציורים מוזרים להפליא כמו פה ובתוכו סירה, ציור של הונור ומריט מתחבקות ותוקעות אחת לשנייה סכין בגב ועוד ועוד...
בשלב כלשהו, מצטרף לבית הלא מתפקד הזה בחור מוזר גם הוא בשם לאק (מזל), שמתברר כקרוב משפחה של אחת הדמויות. לאק הופך לחבר טוב של מריט.
מה שהחזיק אותי וגרם לי להמשיך לקרוא היה בין היתר רמיזות על סוד שמסתתר מתחת לפני השטח. לא הגעתי לסוד הזה.
הביקורות על הספר הזה היו כל כך חלוקות שאמרתי שאני חייבת לקרוא ולנסות להבין מה הסיפור שם.
בשורה תחתונה - לא הבנתי ולא נהניתי מהספר הזה.
אולי אתן תשרדו אותו ותצליחו להבין מה קולין ניסתה לומר.
אני מודה שויתרתי.
כוכב אחד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה