המקום שאליו הולכים / ב.נ טולר

★★★✩✩

זוכרות את הסרט החוש השישי?

I see dead people?

זהו הסיפור של הדמות הראשית שלנו, שרלוט אקרס.
לשרלוט יש "מתנה", היא רואה רוחות של אנשים מתים, שיש להם עניינים לא פתורים בעולם החיים ובעצם תקועים בסוג של לימבו, בין החיים למוות.


כבר 6 שנים, מאז שאחיה נפטר, היא עוזרת להם להשלים את משימתם ולחצות לעולם הבא וזה גובה מחיר על חייה האישיים.

היא חיה בעולם לבד, ללא חברים, ללא עבודה, ללא משפחה ובעצם שום דבר שיחזיק אותה כאן. לילה אחד אפל , בעודה עומדת לקפוץ מגשר ולסיים את חייה, מגיעה רוח שנכנסת לה עמוק ללב, מצילה אותה ומגלה בה עניין אמיתי.
לרוח הזו קוראים אייק מקדרמוט, חייל מצחיק, שנון וחתיך שנהרג באפגניסטן.
נהרג?? כן, כן. אחת הדמויות שלנו כבר מתה...

Of course, in that brief second, I realize I’m drooling over a dead guy. Classic me.

אייק עושה עם שרלוט עסקה, היא תעזור לו עם ענייניו הלא פתורים והוא יסייע לה למצוא עבודה, חברים ובית.

זוהי הפעם הראשונה שאני קוראת רומן שמשלב אלמנטים על טבעיים. כשקראתי את התקציר, הוא הלהיב אותי, עניין אותי והסתקרנתי מאד לראות לאן הסופרת תיקח את סיפורם.

אני קראתי את הספר בשפת המקור, אנגלית.

הספר התחיל בצורה מצויינת, עד החצי נהניתי מאד מהדיאלוג השנון בין שרלוט לאייק, מהקשר שנבנה ביניהם ומהעולם הזה שרק הם חולקים, בו היא היחידה שיכולה לראות אותו, לשמוע אותו אך לא לגעת.
הקטע הזה בספר גרם להרבה מאד מצבים מצחיקים ועצובים גם יחד.

שרלוט ואייק החלו להתאהב אחד בשנייה, אהבה שבאמת לא יכולה להתממש וגרמה לשניהם כאב לב רב.

“If you were alive, Ike McDermott . . .” “You’d strip me naked and ravish my body?” I tease, and she laughs even though she’s still wiping at her face.

לצערי, ככל שהתקדמתי בקריאה כך הספר התחיל להיות לא אמין, משעמם וילדותי בעיניי. היו המון דברים שהפריעו לי וב70% התחלתי פשוט לדלג על שורות על מנת להגיע לסוף.

בטח תחשבו לעצמכן, למה אני מחפשת אמינות בקשר בין חייל מת לבחורה חיה? דווקא ההפך, הקשר של שרלוט ואייק היה נהדר. הוא הרגיש אמיתי וזה היה נראה כאילו באמת אכפת להם אחד מהשנייה.

הבעיה העיקרית שלי הייתה בקשר בין שרלוט לאחיו התאום של אייק, ג'ורג'.
לאחר שאייק נפטר, ג'ורג' איבד את עצמו, החל להסתובב עם אנשים מפוקפקים והתמכר לסמים ואלכוהול. אייק סמך על שרלוט שהיא תעזור לו לצאת מהמצב הזה, להתנקות ולהתאפס על חייו.

הקשר בין שרלוט לג'ורג' הרגיש מאולץ ולא אמיתי. לא הייתה בנייה נכונה ותשתית של מערכת היחסים ביניהם ושניהם התנהגו בצורה מאד ילדותית שהזכירה לי ספרי נוער.

זוהי לא הפעם הראשונה שאני קוראת ספר על משולש רומנטי, והפעם פשוט לא הרגשתי את הכאב והקרע של הדמות הנשית בין שני הגברים.
בעיני, לא הייתה כימיה בין שרלוט לג'ורג' והם שיעממו אותי ולא גרמו לי להאמין שיש ביניהם בסיס לאהבה אמיתית.

“It’s not just about you being dead, Ike. Who lets themselves fall for twin brothers? What kind of person am I to say that I love you both?” And there it is. She loves us both. My heart twists.

בנוסף, היו בספר המון דרמות מיותרות שלא סיפקו את הסחורה ומנעו מהספר להתרומם למלוא הפוטנציאל שלו.

החצי הראשון של הספר באמת היה מופלא והיה מקבל ממני ציון גבוה, אך ברגע שנכנסה לתמונה מערכת היחסים עם ג'ורג', הוא התחיל לאבד את זה בעיניי.

לסיכום, ספר נחמד שלא כבש אותי אך בהחלט יכול להתאים לבנות אחרות.
ממליצה לכן לתת צ'אנס ולנסות, לו רק בשביל השוני של הסיפור והמקוריות של הסופרת.

3 כוכבים