★★★★✩
הספר הזה תפס אותי ותפס אותי טוב.
לאחר קריאת כמה ספרים רומנטיים
ועצובים, התחשק לי רומן טאבו. התפללתי שיגיע אלי משהו מעניין, מסעיר וסוחף והספר
הזה לגמרי עשה את העבודה.
זהו הספר הראשון של בריאנה הייל שאני
קוראת והוא נקרא בשפת המקור , אנגלית.
איזבו לורנט היא נגנית צ'לו מחוננת,
עילוי, שבאה מבית קשה עם אמא שנפטרה ואבא שהתמכר להרואין.
מגיל צעיר, היא מנגנת ברחובות של
לונדון על מנת להשמיע את המוסיקה שלה ולהתחמק ממצבה העגום.
בגיל 8, ניגש אליה לזלו וולמרי בן ה21,
מנצח על תזמורת מוכשר ומסתורי שמתחיל את דרכו בעולם המוזיקה הקלאסית.
לזלו לא יכול להישאר אדיש לילדה
המוכשרת והמהממת עם השיער האדמוני, לוקח אותה לביתה ועושה עסקה עם אבא שלה. הוא
יגדל אותה, ידאג לה ויתן לה את הכלים שהיא צריכה על מנת להפוך לנגנית שהיא יכולה
להיות.
היא תהיה בת חסותו.
הסיפור נע בין עבר להווה, מסופר מנקודת
מבטם של שתי הדמויות הראשיות ומגולל את סיפורם מאז שאיזבו הייתה ילדה ועד להווה,
בו היא בת 21 והוא בן 38.
המוזיקה הקלאסית טבועה בספר הזה בצורה
עמוקה, שתי הדמויות מביעות את עצמן דרכה והיא בעצם כלי התקשורת והדבר שקושר אותם
יחד והופך אותם לבלתי נפרדים.
She knows
how special this song is to us. That it always was and always will be something
that connects us on a deeper level than mentor, mentee; guardian, ward. That we
pour our feelings into it when we’re unable to find the right words to say to
each other.
מצאתי את עצמי במהלך הקריאה פותחת
יוטיוב ומקשיבה ליצירות קלאסיות שהן חלק בלתי מעורער מהספר.
המוזיקה נותנת את הטון, את האווירה
ואני ראיתי אותה כעוד דמות מרכזית בספר.
במהלך השנים, מתפתח בין לזלו לאיזבו
קשר מיוחד וכאשר היא מגיעה לגיל 18, הפיצוץ הבלתי נמנע בין שניהם מתרחש והיא מוצאת
את עצמה בורחת מביתו ולא מתראה איתו לתקופה של 3 שנים.
שלוש השנים האלו, כאשר הם לא היו יחד,
היו כעינוי לשניהם ואנו פוגשים אותם שוב לאחר שאיזבו מחליטה לשוב אליו ולבקש ממנו
להיות שוב תחת כנפיו , כבת חסותו.
היא מתגעגעת להערותיו ולתשבוחות שהיה
נותן לה כאשר ניגנה מולו.
She’s asking
me to be her dom, though she doesn’t seem to know that’s what she’s asking for.
Not with sex, not with physical discipline, but with words.
הבעיה היא, שהיא כבר לא ילדה והם לא
יכולים למחוק את הרגשות העזים והמיניים שהם מרגישים אחד לשנייה.
לזלו וולמרי, המנצח הכל יכול הייתה
דמות נהדרת. בהתחלה, אנו נחשפים לצד העדין והמתוק שלו, לדרך הנהדרת בה הוא מגדל את
איזבו ומממש את הפוטנציאל הטמון בה. ככל שהשנים עוברות ואיזבו גודלת, אנו מגלים בו
צד אחר, מסתורי וקשוח. כאשר הוא מנצח על התזמורת שלו, השליטה שיש בידיו מהפנטת
וגורמת לכל מי שמסביבו להתאהב בו.
ברור לכולם כי איזבו היא נקודת החולשה
שלו והיא היחידה שמצליחה להוציא ממנו רגשות כנים וכואבים.
And in the
end, when we’ve burned hard through each other and into each other, all that
will be left is us. As we are. Forged like steel together.
מה שאהבתי בספר הייתה האמינות של
הסיפור ומערכת היחסים ביניהם. מכיוון שיש שילוב בין עבר להווה, אנו מבינים את
הדינמיקה בין הדמויות ואת ההתלבטויות הקשות והמוסריות שיש לשניהם כשזה נוגע לקשר
שלהם.
When she was
a child it was so easy. I was her mentor, her guardian, her safety and her
home. But then she grew older and things changed, so slowly that I didn’t even
realize what was happening.
שניהם סחפו אותי למערבולת רגשית וגרמו
לי לחשוב עליהם גם כאשר לא קראתי.
לסיכום, זהו לא ספר לכל אחת. הוא מכיל
מספר נושאים שלחלקנו אולי לא יהיה בנוח לקרוא עליהם.
אם אתן מחובבות הטאבו, ממליצה בחום
לקרוא.
העלילה הייתה מקורית ומיוחדת והסופרת
בהחלט התעלתה על עצמה במקצועיות בה היא כתבה על עולם המוסיקה הקלאסית.
4.5 כוכבים
וואו כל מילה בסלע!
השבמחקגם אני כשקראתי שמעתי את היצירוצ כדי חהבין מה הדמויות חשות כשהן מנגנות אותן
המוזיקה משחקת תפקיד חשוב ומשמעותי בספר
אהבתי אותו מאוד! ועכשיו שקראתי את הסקירה שלך זה עשה לי חשק לקרוא אותו שוב❤