★★★★✩
מחשבות על הספרים, על העלילה המיוחדת שלא קראתי בשום ספר אחר, על
הדמויות שנכנסו לי עמוק לנשמה וללב ובעיקר, איך אני הולכת להעביר בסקירה את כל מה
שהרגשתי וחוויתי.
הדואט הזה לקח אותי לכמה ימים של רכבת הרים מטורפת בהם לא יכולתי
להפסיק לקרוא.
הספר הראשון היה בין הטובים שקראתי. הוא היה במילה אחת, גאוני. משולש
האהבה הלא שיגרתי בין סוויזי, גריפין ונייט והשילוב של הסיפור המיוחד והמורכב גרמו
לי להאמין בבלתי אפשרי ולרצות לקרוא בלי הפסקה.
הספרים היו ממכרים ומסתוריים, הבנייה של האירועים והעלילה הייתה
מושלמת ובכל פרק התגלה לנו עוד חלק קטן בפאזל של מערכת היחסים בין סוויזי לגריפין
וסוויזי לנייט.
בגלל שהספרים היו כל כך מורכבים ומסועפים היה לי קושי לכתוב את הסקירה
הזו ולקח לי מספר ימים לעכל את מה שקראתי.
הספרים נקראו בשפת המקור, אנגלית.
לא ידוע כרגע על צפי לתרגום.
על הספר:
סוויזי סמואלס, הגיבורה הראשית של הספר, היא בחורה לא רגילה, בלשון
המעטה.
מאז שהייתה קטנה, יש בה משהו שונה. היא זוכרת אירועים היסטוריים
אקראיים שקרו לפני שנולדה ובנוסף, לעיתים היא נתקלת באנשים שהיא מרגישה הכרות איתם
אך לא ברור לה מהיכן.
הוריה אובדי עצות, שולחים אותה למספר אבחונים ובדיקות אך לא מצליחים
לעלות על ה"בעיה".
כל ילדותה סוויזי מרגישה כאילו היא איכזבה את הוריה והם מצפים ממנה
להיות העילוי שהיא לא.
רק לאחר שאביה נפטר, בהיותה בת 20, היא מצליחה להשתחרר מהמשקל שסחבה
איתה לאורך שנים ובעצם להתחיל לחיות את חייה כאדם בוגר.
רק שהמצב לא תמיד כל כך פשוט ויום אחד, היא פוגשת את נייט, אלמן בן 36
שהופך את חייה על פיהם.
נייט, הבחור המקסים שטרגדיות רודפות את חייו, נותר לבדו עם תינוקת
קטנה לאחר שאשתו נפטרה בלידה.
כאשר סוויזי פוגשת אותו היא מרגישה אליו קשר שהיא לא מצליחה להסביר. היא
רואה אותו בראשה כילד, בתקופה בה לא הייתה חיה והיא מוצאת את עצמה יודעת עליו מידע
שהוא חלק רק עם אדם אחד ומיוחד – חברתו הטובה ביותר מורגן, שנפטרה כאשר הם היו בני
15.
Nate pulls
me into his chest. It’s warm. It’s comforting. It’s familiar. But mostly … it’s
terrifying.
לאחר הפגישה הזו, חייהם של נייט וסוויזי משתנים לחלוטין והם נקלעים
למערבולת רגשית ורכבת הרים סוחפת בניסיון להבין האם הגורל הפגיש ביניהם? מהו הקשר
שהם מרגישים אחד לשנייה? מהו טיב היחסים ביניהם וכיצד לנתב בעולם בו הכל נראה
ככאוס אחד גדול ולא ברור.
Nate has my
every thought held hostage in this vortex of the unexplainable. It’s dizzying.
I can’t make sense of it or even see straight when I’m with him.
בנוסף לבלבול הגדול שסוויזי מרגישה, היא נמצאת במערכת יחסים מחייבת עם
אדם שהיא אוהבת מאד, גריפין.
גריפין, האופנוען הסקסי, המקועקע והרגיש מתגלה במהלך הדואט כסלע של
סוויזי וכאחת הדמויות והגברים הכי מושלמים שפגשתי.
רמת האכפתיות והאהבה שהיו לו כלפי סוויזי הייתה פשוט מדהימה וסוחפת
וכל מה שנותר לי הוא לאחל לעצמי ולכן בדיוק אחד כזה.
הסצנות האירוטיות ביניהם היו בין הטובות שקראתי, בעיקר בגלל הכימיה המטורפת
והלהט שהרגישו אחד לשנייה.
“No talking yet.”“Why not?” I whisper. He sits up until we’re nose to nose,
my legs straddling his lap, his erection sliding against my clit.
“Because I’m not done taking.”
במהלך כל הדואט, מערכת היחסים בין סוויזי לגריפין עומדת באתגרים,
מכשולים וקשיים והם מנסים שוב ושוב להסביר לעצמם את המצב ולהצליח לעמוד יחד מול
הסערה שמתחוללת בחייהם ובמוחה של סוויזי.
הספרים לא היו רק רומנטיים, הם שילבו גם אלמנט של מתח בצורה של תעלומה
שצריכה להיפתר על מנת שסוויזי תוכל להמשיך בחייה.
בספר הראשון, הרגשתי שאני קוראת את אחד מהספרים הטובים ביותר שקראתי
אי פעם. הקריאה זרמה לי כמו מים ונותרתי נפעמת מספר רב של פעמים מול הגילויים,
המשפטים והכתיבה הייחודית של הסופרת.
“The
people in our lives give color to our existence. When we love, we choose to let
part of our heart—part of our soul—live inside of another person. Their
happiness is our happiness. Their grief is our grief. And when they die … part
of us dies too.”
The mind
isn’t simply a dangerous place, it’s the most dangerous place. All that’s
wrong, sinful, and evil starts in the mind. It’s ironic how the part of the
human body that controls everything is also the most out of control part of the
body.
הספר השני בדואט (Epoch), היה פחות טוב מקודמו
מכיוון שהייתה הרגשה של חזרתיות ולעיתים הרגשתי שהסופרת "מורחת" את
הנושאים על מנת למלא ספר שלם.
בסופו של דבר, אני מרגישה כי הדיון הרב שהיה בספר השני הצדיק את עצמו,
מכיוון שמדובר בנושאים מאד מורכבים שדורשים הכנה ואמון מצד הקוראים.
לי, כקוראת, הנושא של אמינות חשוב מאד ובספר הזה העלילה נבנתה לאט
ובזהירות, דבר שהתאים לרוח של הספר וגרם לי להרגיש קשר עמוק והבנה כלפי כל הדמויות
בסיטואציה הבלתי אפשרית שהן נקלעו אליה.
לסיכום, דואט מטלטל ומיוחד, בין הטובים שקראתי.
ממליצה לכן לרוץ ולקרוא אותו בהקדם האפשרי.
5 כוכבים לספר הראשון
4 כוכבים לספר השני
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה