★★★★✩
זהו סיפור על אהבה אמיתית, אהבה בין גבר ואישה שלא נעלמה אף פעם, אך
החיים הכריחו אותם ללכת לדרכיהם הנפרדות. זהו סיפור על הזדמנות שנייה ועל אהבה
שפוספסה. אבל יותר מהכל, זהו סיפור על זוג מיוחד ואמיץ, על קהילה שעברה טראומה ועל
הקונפליקט בין להמשיך הלאה ובין לשקוע בעצב ובאובדן.
We’re supposed to
move on, but not too much. Be happy but not too happy.
אתחיל ואומר שהספר הזה שונה מנקודה רגישה, ספרה הקודמת של
הסופרת שתורגם לעברית. הדימיון היחיד שאני מצאתי ביניהם הוא ששניהם כתובים בגוף
שלישי.
כתיבה בגוף שלישי לעיתים מרתיעה הרבה קוראות, אך אני כאן כדי להגיד
לכן שרוני לורן עושה זאת בצורה מצויינת. היא גורמת לנו להיסחף לסיפור ולהרגיש
כאילו אנחנו חיות בתוך הדמויות ובתוך העלילה. אל תתנו לזה למנוע מכן לקרוא את הספר.
נהניתי מהספר הזה מאד. היה בו עומק, תובנות ומסקנות שגרמו לי לחשוב,
להרהר ולהבין שאני קוראת ספר אינטיליגנטי עם מטרה ומוסר השכל.
הספר נקרא בשפת המקור, אנגלית. הוא תורגם לאחרונה ע"י הוצאת תכלת
והוא הראשון מתוך סדרה של שלושה. הוא נגמר בסוף סגור. הספר הבא בסדרה כבר יצא
(באנגלית) והבא אחריו עתיד לצאת בינואר 2019. כל ספר מתמקד בדמות אחרת אך סיפור
הרקע המקשר בין כולם זהה.
ליב ופין, הדמויות הראשיות שלנו, מכירים עוד מימי התיכון. הם היו
נאהבים בסתר, אהבת נעורים סוערת, בוסרית ומלאת יצרים.
There’d been steel
gates between them in public, but alone, there were never any walls with Finn.
במהלך נשף התיכון שלהם, קרה משהו ששינה את עולמם לעד וגרם להם להיפרד
וללכת כל אחד לדרכו. לאחר 12 שנה, הם נפגשים שוב, באותו מקום וזכרונות העבר עדיין
טריים במוחם ומציפים אותם שוב.
Finn and Liv. They
were survivors. They were the ones who got away, only to be chased for years
after.
בין ליב ופין יש הסטוריה כואבת, משקעים מהעבר וצל שמרחף על שניהם. הם
בחרו להתרחק אחד מהשנייה, אבל לעיתים הלב גובר על המוח והמשיכה גוברת על שניהם.
They weren’t
strangers. They were worse than that. They had guilt between them, and regrets.
Ugly stuff.
ליב היא מעצבת אתרים, אישה חזקה ועצמאית שמכורה לעבודתה ומשתמשת בה
כדי לחסום את הבדידות שהיא מרגישה. במהלך העלילה, אהבתי לראות אותה נפתחת ומתחילה
לשחרר את מה שעצר אותה כל השנים.
פין הוא סוכן FBI, קשוח, מסוגר, עם עולם
פנימי מורכב ושדים מעבודתו שהוא מתמודד איתם יום יום.
הוא מנסה לחסום את כל האנשים בחייו אך זו ליב שמצליחה לאט לאט לשבור
אותו ולהתקרב אליו יותר בכל יום שהם יחד.
המשיכה בין פין וליב הייתה החלק הכי טוב בעיני בספר. מכיוון שהם הכירו
בעבר, ההתאמה ביניהם הורגשה אך גם הורגש חוסר הנינוחות להיות אחד ליד השנייה.
שניהם כל הזמן משכו אחד את השני עד לקצה, ניסו להתנגד לכימיה הלוהטת ביניהם עד שלא
יכלו עוד.
"I can’t stop, even when I know I should walk away now. I
can’t quit you. Tell me to leave you alone, Liv. Tell me you don’t want me
here.”
For every second of
pain he’d brought her, he’d pay her back with pleasure—with his mouth, his
tongue, his cock—until she was limp and smiling and all his.
הם לא היו סתם עוד זוג שנפגש ומתאהב, אלא שני אנשים שמסועפים אחד בתוך
השני וצרובים יחד בטרגדיה שהם כ"כ מנסים לשכוח. היה נדמה כי הם היחידים
שמסוגלים להבין אחד את השני ומתקיימים בתוך הבועה הפנימית שלהם.
הספר הזה היה סקסי בצורה מעודנת, נתן לי תחושה של עוד ונהניתי מאד
לקרוא על מערכת היחסים המורכבת ביניהם. יחד עם קטעי הדרמה, היו גם קטעים חמודים
ושובביים בין שניהם.
“You also have a great rack. Like
top-notch.” She smirked, then tipped her chin up. “That’s not being an asshole.
That’s stating the obvious.”
לסיכום, עוד ספר מוצלח מרוני לורן, שהופכת להיות אחת הסופרות המועדפות
עלי.
אני בהחלט מתכוונת להמשיך לספר הבא בסדרה ואשאיר אתכן מעודכנות.
4 כוכבים
No longer
aftermath. Happy. We win.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה