הגיבור שלי / סמנתה יאנג

★★✩✩✩

לספר Hero מאת סמנתה יאנג (סדרת האהבות, הדבר האמיתי היחיד) הגעתי עם ציפיות גבוהות.

מדובר פה בסופרת מוכרת ומהוללת שנהניתי מאד מספריה הקודמים ובנוסף, שמעתי עליו המון המלצות.

מצטערת לאכזב, אבל את הספר נטשתי ב 60% לאחר מאבק ממושך של האם להמשיך או לא להמשיך לקרוא.

כבר בהתחלה, הרגשתי שסיפור המסגרת עליה מושתת הספר לא סוחף אותי והעלילה לא הייתה מספיק חזקה וברורה. לצערי, הבעיה הזו המשיכה לכל אורך הספר. בנוסף, לא הרגשתי שאני קוראת את סמנתה, צורת הכתיבה המוכרת שלה כאילו נעלמה כליל מהספר הזה ולא זיהיתי שום דבר ממנה שאני מכירה מספריה הקודמים.

הרבה פעמים במהלך הקריאה הרגשתי שאני קוראת ספר תבניתי בז'אנר, אותו הסגנון כמו שהייתי קוראת פעם, במתחלה. גבר עשיר עם בעיות עבר ובעיות התחייבות, בחורה שמגיעה לעבוד אצלו, קלישאות המיטה הידועות ("תגמרי בשבילי"... "את שלי"...) ועוד שלל בעיות כאלו ואחרות.

“Say you’re mine. Right here, right now, you’re mine,” he growled.

היום, אני מחפשת משהו אחר, אני מחפשת ספר עם עומק, אמינות, סיפור מסגרת מיוחד ודמויות שיפילו אותי מהרגליים, או בבכי או בצחוק. בספר הזה, לא התקיימו אף אחד מהתנאים האלו.

הספר עתיד להיות מתורגם לעברית בהוצאת קטיפה. קראתי אותו בשפת המקור, אנגלית.

הוא מסופר מנקודת מבט אחת בלבד, של הדמות הנשית הראשית, אלקסה הולנד.

אלקסה, צעירה יפהפייה ומושכת בשנות ה -20 שלה, מסתירה סוד. סוד שאני מודה שלא הצלחתי לרדת לסוף דעתו ובכלל למה הוא נחשב ככזה. ה"סוד" הזה שלה קושר אותה לדמות הגברית הראשית, קיין קארווי.

במפגש הראשון ביניהם, במהלך צילומים למגזין שבו היא עובדת כעוזרת צלמת, היא מנחיתה עליו משום מקום את זהותה, את העובדה שהיא "הולנד" (שם משפחתה) והוא בתגובה גורם לפיטוריה.

באופן "מפתיע", היא איכשהו מגיעה לעבוד אצלו כעוזרת האישית שלו. תפקיד שהוא מתחייב שיגרום לה לשנוא ולתעב אותו.

מפה ואילך, העניינים מתגלגלים בצורה צפויה ובנאלית. הם נקלעים למערכת יחסים מינית לא מחייבת מהצד שלו ורצון שהיא תהיה מחייבת מהצד שלה.

I kissed him back. The truth was, even when he pissed me off I wanted him. And that made me even angrier.

הוא פגע בה כמה עשרות פעמים עד שזה גרם לי להתייאש מהזוג הזה. לצערי, אלקסה היא לא מהדמויות הנשיות שאני נהנית לקרוא. היא אמנם לא הייתה סמרטוט רצפה מוחלט אך הרצון שלה להיות כל דבר שהוא לקיין, היה מוגזם.

I was spending the day with Caine, dressed only in his T-shirt, and he was prioritizing me over work just as he had done last night. Surely that was huge. I bit my lip to contain my giddiness

כמויות סצנות הסקס בספר הזה היו מגוחכות והכמיהה שלהם אחד לשני הרגישה מאולצת וגרמה לי לגלגל עיניים לא פעם ולא פעמיים.

נקודת האור היחידה בספר היא אישה מבוגרת מהממת, מצחיקה ומלאה בסטייל בשם אפי, שכנתו של קיין שמצליחה לחדור את החומות שלו ולשמש לו כמשפחה שלא הייתה לו מעולם.

לסיכום, ספר לא מוצלח עם סיפור מסגרת חלש ודמויות שטוחות ובנאליות.

מסמנתה יאנג ציפיתי ליותר.

2 כוכבים מאכזבים.

The Outpost / Devney Perry

★★★★✩

הפעם, אני רוצה לספר לכן על ספר מאד מיוחד. ספר שהתמוגגתי ממנו ונהניתי לקרוא כל מילה בו. ספר ששילב שתי קצוות שונים ומנוגדים. מצד אחד פשע, מתח ופלילים ומצד שני בקתה מבודדת ביער, טבע ירוק ועשיר, רוגע ושלווה.

הכתיבה של הסופרת הזו, דבני פרי, הזכירה לי מאד את כתיבתה של קיי ברומברג המופלאה ובדומה אליה, דבני בנתה בספר זה דמויות עמוקות, רגישות ומרתקות ועלילה שסוחפת אותך מהדף הראשון.

מכיוון שהספר הזה שילב גם מתח וגם דרמה, הוא שאב אותי פנימה מהשנייה הראשונה, דבר שלא קורה הרבה, והחזיק אותי על קצות האצבעות עד הסיום המהמם.

זהו הספר הראשון של הסופרת הזו שאני קוראת ואני בהחלט מתכננת לקרוא עוד ממנה.

אמנם זהו ספר רביעי בסדרה, אך הוא StandAlone לחלוטין ולא הרגשתי שמשהו חסר עקב כך שלא קראתי את שאר הסדרה.
הסיבה שבגללה החלטתי לקפוץ ישירות לספר הרביעי היא בעקבות המלצה מאחת הבלוגריות האמריקאיות האהובות עלי, שמאד התלהבה מהספר.

הספר נקרא בשפת המקור, אנגלית ומסופר מנקודת מבט כפולה, גם של הדמות הנשית וגם של הדמות הגברית.

סברינה מקנזי, עיתונאית הפלילים חסרת הפחד, מוצאת את עצמה במצב מסכן חיים.

לאחר שהתחזתה לבת זוגו של איש המאפיה הרוסית במשך חצי שנה, הוא תפס אותה בשקריה, הגיע לבית שלה ופגע בה פיזית. סברינה, אשת העולם הגדול, משאירה את חייה העירוניים מאחור ובורחת בשנייה האחרונה למקום המסתור היחידי שהיא יכולה לחשוב עליו, מונטנה, בו חברתה הטובה ביותר פליסיטי, מתגוררת.

במונטנה, היא פוגשת את בו (Beau) , גבר אלפא חזק, שרירי ומחובר לטבע במלוא מובן המילה.

Beau’s eyes were like the color of the ocean during a storm. My face flushed and my heart beat like a bass drum… Beau was as steady as a mountain in a storm. Nothing seemed to scare him.

בנוסף להיותו גבר ה"מערות" המושלם מבחינה חיצונית, הוא גם עובד בחילוץ והצלה ואחראי על התפעול והתחזוק של מספר בקתות מבודדות ביערות של מונטנה שמטרתן לתת מקום לינה לכבאים בזמן שריפות.

בו, שרגיל לעזור לכל אדם שהוא רואה, לוקח את סברינה כפרוייקט ומחליט לסייע לה. הוא מחליט שהמקום הטוב ביותר להסתיר אותה בתקופה זו הוא באחת הבקתות האלה, שעל שמה מבוסס שם הספר.

במהלך כל הספר, אנו מבינים כמה בו הוא אדם טוב, נדיב, מוכשר ומשפחתי. הוא משמש כדמות אב לאחיינו הקטן לאחר שאביו הביולוגי נטש אותו, ומסייע לאחותו, להורים שלו ולכל מי שרק נקרה בדרכו. התאהבתי בבו לחלוטין והוא אחת הדמויות הגבריות המוצלחות עליהן קראתי.

הניגוד בין האישיות העירונית של סברינה והחספוס הכפרי של בו תפסה חלק נכבד בספר זה ונתנה את הטון למערכת היחסים ביניהם.

He was country. I was city. I closed my eyes and took a deep breath.

התפאורה בספר זה הייתה יוצאת מן הכלל והרגשתי חלק מהנוף הכפרי שסברינה רואה מול עיניה כל יום. השדות הירוקים, המפל, הציפורים והשלווה המוחלטת שהיא הרגישה חילחלה גם אלי ונסחפתי יחד איתה במחשבותיה.

כאשר סברינה מגיעה לבקתה, היא אומללה, פצועה פיזית ונפשית, כועסת על עצמה ועל מעשיה ובנוסף צריכה להתמודד עם סביבת חיים שונה לחלוטין ממה שהורגלה כל חייה.

נהניתי לקרוא על ההתפתחות האישית והמקצועית שלה במהלך העלילה ובמיוחד לראות אותה צומחת שוב לאישה החזקה שהיא ומתגברת על הקשיים הרבים מהעבר שלה.

“You’re the toughest woman I’ve ever met, Sabrina MacKenzie.”

מערכת היחסים בינה ובין בו נבנתה בהדרגתיות, באמינות ובאיטיות מייסרת ומענגת בו זמנית.

This pull I had toward him was magnetic, the strongest I’d ever felt toward another person.

הכימיה והלהט ביניהם היה מופלא, אמיתי וסקסי בטירוף. הסצנות האינטימיות היו בדיוק במינון הנכון והשאירו מקום לעוד.

With one hand at its root, Beau started stroking. My breath hitched at the beautiful sight of him thick and rock-hard, just for me.

הדבר היחידי שהפריע לי מעט הייתה החלטה שסברינה ביצעה בסוף הספר והרגישה לא נאמנה לאופי שלה ולמי שהיא. הבנתי מה עמד מאחורי ההחלטה, אך עדיין צרמה לי מעט.

לסיכום, ספר מרגש, נוגע ללב וכתוב בצורה עניינית ומרתקת. מומלץ בחום!

4.5 כוכבים

No man would ever hold me this well. I was made to be wrapped in these arms.

לפני שהיינו זרים / רנה קרלינו

★★★★✩

איזו הרגשה כיפית זו כאשר מסיימים לקרוא ספר טוב! בימים האחרונים, פתחתי וסגרתי בערך שלושה ספרים. ניסיתי וניסיתי עד שבסוף פגעתי בול.

לפני שהיינו זרים, שראה אור בימים האחרונים תחת הוצאת סתיו היה ספר מרגש, אמיתי וכיפי לקריאה. הסיפור של הזוג שלנו, גרייס ומאט, היה מיוחד, סוחף, מלא ברגש, אינטימיות, צחוק וכיף ושילב דרמה ואקשן במידה הנכונה.

הספר מחולק לארבעה חלקים והוא נע על ציר זמן של ההווה ו - 15 שנים אחורה, כאשר גרייס ומאט נפגשו 
בפעם הראשונה בקולג'.

בשונה משאר הספרים שמשלבים עבר והווה, הסופרת החליטה לכתוב את כל סיפור הכרותם ואת העבר במקשה אחת, במספר פרקים מרוכז, במקום לקפוץ אחורה וקדימה בזמן.

ההתמקדות הזו בעבר של הזוג, בסיפור הכרותם ובחיים שלהם בקולג' הייתה נהדרת בעיני. זכינו לראות את הצד השובב, הצעיר והמהנה של כל אחד מהם ביחד ולחוד.

גרייס ומאט היו בעיני נפשות תאומות, זוג שנועד להיות יחד, לא משנה כמה מכשולים וכמה זמן הפריד ביניהם, ידעתי שהם ימצאו את דרכם חזרה אחד אל השנייה.

הספר יחיד, סוף סגור, ונקרא בשפת המקור, אנגלית.

הספר מתחיל בנקודת זמן ההווה, בה אנו פוגשים את מאט, צלם מוכשר וזוכה פרס פוליצר, גרוש בן 36 ללא ילדים. לאחר שטייל בעולם במשך תקופה, הוא השתקע בניו יורק ועובד במשרדים של נשיונל ג'אוגרפיק.

בפרקים הראשונים אנו מגלים כמה מאט רואה את חייו כחסרי משמעות וריקים ופשוט חי את היום יום בצורה הכי בנאלית שיש. מפגש אחד מקרי עם גרייס, הדמות הנשית הראשית ואהבתו הראשונה, ברכבת התחתית של ניו יורק, מטלטל אותו, מחזיר אותו אחורה לתקופה בה הכירו וגורם לו להבין שהוא לעולם לא יוכל לשכוח אותה, לא משנה כמה ניסה.

גרייס, הנפש החופשית, הבלונדינית האקזוטית והמיוחדת, היא נגנית צ'לו מחוננת ואמנית בחסד. את הצד הבוגר של גרייס פחות יצא לנו להכיר והרגשתי שהסופרת התמקדה בעיקר בחייה בשנות ה 20, כסטודנטית למוזיקה.

גרייס גרה רחוק ממשפחתה וממעטה לראות אותם בגלל קשיים כלכליים שלה ושלהם. הם מוזכרים מדי פעם במהלך העלילה, אך לא תופסים בה מקום ניכר.

מי שכן משמש כמשפחתה היא חברתה טטיאנה, שמספקת לה כתף תומכת ונשארת לצידה לאורך כל השנים.

לאחר שגרייס ומאט מכירים, הוא הופך לכל עולמה. הרבה פעמים במהלך העלילה, הרגשתי שהיא תלויה בו יותר מדי ואירגנה את חייה סביבו. היא הייתה שברירית וחלשה מדי. כמות הפעמים בהם הסופרת ציינה שהיא בוכה היו מוגזמים. באופן כללי, היא הייתה דמות טובה שהתחברתי אליה אך הייתה חסרה לי החוזקה והביטחון עצמי שלה.

לאחר מעט פרקים בהווה, אנו מועברים 15 שנה אחורה לשנות ה -90, התקופה שבה מאט וגרייס הכירו.

הקשר ביניהם התחיל כידידות מהממת, לאחר שמאט מגיע לקולג' ללמוד צילום ומשתבץ חדר ליד גרייס במעונות. הקשר ביניהם נבנה לאט לאט בצורה ידידותית עד שהגיע לנקודת רתיחה שממנה הם לא יכלו לחזור עוד.

Her arms fell to my chest and arms again. It was hard for me to look away from her.

מאט וגרייס הפכו בלתי נפרדים ובילו את כל זמנם יחד. הם קרעו את ניו יורק בתקציב מוגבל, תרמו דם בשביל להרוויח קצת כסף, לבשו פיג'מות לדיינר בשביל לאכול פנקייקים חינם ובעיקר הסתובבו ברחובות ניו יורק ולא שכחו להצטלם המון תוך כדי.

"You're my first muse, Grace."

גרייס ומאט התחברו בצורה מיידית ולגמרי הרגשתי שהם נפשות תאומות שקורצו בדיוק מאותו חומר. האהבה שהם הרגישו אחד כלפי השנייה הייתה אמיתית, חזקה ומשהו שלא פוגשים פעמיים בחיים.

You can't re-create the first time you promise to love someone or the first time you feel loved by another…. It never happens twice.

אתן בטח שואלות את עצמכן, אם כך המקרה, כיצד קרה שנפרדו דרכיהם והם לא התראו במשך 15 שנים? בעקבות כישרונו הרב של מאט לצילום, הוא נשלח להתמחות של מספר חודשים באפריקה עם המגזין נשיונל ג'אוגרפיק, הזדמנות יקרה מפז. כמובן שלא אספר יותר מדי, על מנת לא לקלקל את העלילה, אך רק אגיד שמהטיול הזה הם כבר לא חזרו להיות אותו דבר.

כאשר אנו חוזרים להווה, מתגלים המון סודות והמון דברים שלא ידענו שבעצם התרחשו בתקופה הזו של 15 השנים בהם מאט וגרייס היו בנפרד, ביניהם כמובן מה גרם לפרידה ולריחוק ביניהם. חלק זה בספר היה חשוב ומעניין, אך לפעמים הרגשתי שהסופרת כותבת בהילוך מהיר ומנסה להכניס תקופה ארוכה למספר פרקים מצומצם.

המון דברים התגלו וקרו בפרק זמן יחסית קצר והיה מקום להרחיב על מספר נושאים.

.באופן כללי, נהניתי מהספר מאד

הקשר בין מאט וגרייס הוא קשר שלא הרבה סופרות מצליחות ליצור ועל כך, שאפו.

אם בא לכן ספר מרגש, סוחף, עם סוף טוב, אני בהחלט ממליצה על הספר הזה.

4 כוכבים