Gentelman Nine / פנלופה וורד

★★★★✩

ג'נטלמן ניין הוא הספר החדש מאת פנלופה וורד, שיצא רק לפני כמה ימים וכבר הספקתי להתנפל עליו ולסיים אותו בהנאה :)

פנלופה וורד היא סופרת מוכרת שכתבה מספר ספרים שתורגמו כגון "ממזר שחצן" ו"יהיר בחליפה" בשת"פ עם וי קילנד. זהו הספר הראשון שלה שקראתי ואני בהחלט מתכוונת להמשיך לספריה הבאים בעתיד.

הספר בהחלט נכנס לקטגוריה של קומדיה רומנטית עם קצת דרמה שנתנה עומק לעלילה. ג'נטלמן ניין לא מכיל סיפור גדול מהחיים אבל הוא בהחלט היה מצחיק מאד, כלל כימיה ודיאלוגים שנונים וכיפיים בין הדמויות הראשיות ועירב משולש אהבה רומנטי שנתן פלפליות ועניין לסיפור.

ג'נטלמן ניין הוא StandAlone, כלומר סיפור שמתחיל ונגמר בספר אחד ואינו חלק מסדרה או מדואט.

הספר מסופר לרוב משתי נקודות המבט של הדמויות הראשיות, אמבר וצ'אנינג.

את הספר קראתי בשפת המקור, אנגלית.

הסיפור מתחיל בשברון לב של הדמות הראשית הנשית אמבר וולטון, יפהפייה ג'ינג'ית ומתוקה להפליא בת 25. אמבר, שחשבה שחייה מסודרים ומוכנים עם רורי, בן הזוג שלה מזה 9 שנים, מופתעת והרוסה לאחר שהוא מחליט להפרד ממנה על מנת "לחקור" ולהכיר נשים אחרות.

אמבר היא דמות נשית חזקה ועצמאית, מהסוג שאני אוהבת ולגמרי יכולתי להבין את המצב המחורבן שבו היא נמצאת.

אמבר היא נשמה טובה, בחורה אכפתית עם לב גדול שמקדישה את חייה לטיפול במבוגרים עם צרכים מיוחדים כגון אוטיזם.

בספר, אנו נחשפים לדמות בשם מיילו, גבר אוטיסט בן 25 איתו אמבר מבלה מספר ימים בשבוע כחלק מעבודתה ומלמדת אותו כיצד להתמודד עם העולם שבחוץ.

אהבתי שהסופרת בחרה להציג מקצוע שכזה ובצורה כלשהי לעורר אליו מודעות.

"Milo loves to smell hair. It’s his favorite thing to do. And if you’re fresh meat like yourself, you’re gonna get extra special attention.”

לאחר הפרידה הכואבת של רורי מאמבר, נכנס לתמונה הגבר ההורס שלנו, צ'אנינג לורד.

לצ'אנינג ואמבר יש הסטוריה ארוכה שמתחילה מילדות.

הוא, אמבר ורורי בילו יחד בשנות הנעורים המוקדמות שלהם ובעצם היוו סוג של חבורה.

כפי שקורה בדרך כלל, בחורה ושני גברים שווה מתכון לקנאה וצרות ואכן בשלב כלשהו, צ'אנינג מנתק קשר עם אמבר ורורי לאחר שהוא מגלה שהם התחילו לצאת.

הקשר בין אמבר לצ'אנינג מתחדש כאשר הוא מוצא עבודה בבוסטון, מחפש מקום לגור ומחליט להרים טלפון לאמבר שגרה שם.

חשוב לציין שלמרות שאמבר עדיין שבורת לב והרוסה מהפרידה הקשה שעברה, האיברים הנשיים שלה עדיין במקום J והיא משתפכת בפני הקוראים על הקראש הרציני שיש לה ותמיד היה לה על צ'אנינג. לאמבר יש שנייה של התלבטות האם כדאי לה להכניס את צ'אנינג לדירתה בתור שותף, אך מהר מאד אומרת לו כן מבלי לחשוב על ההשלכות שיכולות להיות לכך...

מרגע זה, אנו באמת מתחילים להכיר את הדמויות הראשיות הכיפיות שלנו והקוראים נהנים מהמון רגעים מצחיקים, שנונים, פלרטטניים וכיפיים בין צ'אנינג לאמבר.

"How’s Channing?” she asked. I couldn’t actually tell her the truth. Well, Annabelle, I’ve masturbated to thoughts of him every night since his arrival. It’s a problem

צ'אנינג הוא אחד הגברים הסקסיים שקראתי עליהם. מכיוון שהקוראים מקבלים את נקודת המבט של אמבר ניתן בהחלט להבין את הקסם והסקס אפיל שלו ולהתאהב בו בדיוק כמו שהיא התאהבה.

צ'אנינג אמנם מצטייר מבחוץ כשחקן המושלם ואיש ללא דאגות אך בעברו ,יש טרגדיה משפחתית שהשפיעה עליו מאד. צ'אנינג גם מאד קשור לאמו, דיבר עליה ואיתה הרבה במהלך הספר ואיפשר לנו להציץ לצד הרך והרגיש שבו.

במהלך העלילה, צ'אנינג מאמץ לעצמו חתולה קטנה ולבנה שאחראית לכמה רגעים קומיים מצחיקים וחמודים.

הסצנות המיניות בין אמבר לצ'אנינג היו וואו! ניתן להגיד שהיה הרבה בילד אפ והכנה לרגע שבו הם יהיו ביחד והמימוש שלו בהחלט גרם לי לדפיקות לב מואצות ולהנאה.

הדרך שבה הדמויות הראשיות שלנו מתחילות את הקשר המיני ביניהן היא לגמרי לא שגרתית ואני ממליצה לכן לא לקרוא את התקציר, לצלול ישר לספר ולקבל הפתעה טובה ומרעננת.

I’d known Amber since I was a kid…but somehow this moment felt like I was meeting her for the first time.

הכימיה ביניהם הייתה מעולה והם סיפקו לקוראים הרבה רגעים לוהטים וסקסיים. הסופרת בהחלט יודעת לכתוב סצנות מיניות על הצד הטוב ביותר מבלי ליפול לקלישאות הז'אנר.

“Wear the pink thong you bought. Ive been thinking about you in it ever since I picked it off the grass”

כפי שציינתי בהתחלה וכנהוג בכל קומדיה רומנטית, לא תמיד הכל הולך לפי התכניות ובשלב כלשהו אמבר נאלצת להתמודד עם משולש רומנטי לא פשוט כלל שמכניס לעלילה דרמה, מתח ואקשן.

היה משפט אחד בספר שהרגשתי שאני רוצה לחלוק אותו  מכיוון שהוא הרגיש לי אמיתי ושהרבה אנשים יכולים להזדהות איתו.

“…if you want something in life, you can’t focus on the problem. You have to focus on the solution, or rather, focus on what you truly want. When we stress, we dwell on the things that bother us, and the more attention we give to those things, the more we attract that negativity into our lives…"

לסיכום, ספר קליל, מצחיק ונהדר כאשר מחפשים משהו לא עמוק מדי. פנלופה נכנסה לרשימת הסופרות המועדפות עליי.

ארבעה כוכבים.

הספר כעת באמזון במחיר השקה של 3.99 דולר ואמור לעלות בימים הקרובים.

Stuck – up suit יהיר בחליפה / Vi Keeland & Penelope Ward

★★★★✩
זוכרות את אנדרו מספק סביר? זוכרות כמה גס הוא היה? תכפילו אותו ב10 ותקבלו את גרהם ג'. מורגן, הגבר עם הפה הכי מלוכלך שהכרתי.

עכשיו כשאמרתי את זה ו"הזהרתי" אתכן, אני יכולה להגיד שמאד נהניתי מהספר הזה.

חשוב לציין שאמנם יהיר בחליפה או  Stuck up suit משדר קלילות ומרגיש בהתחלה כמו קומדיה רומנטית טיפוסית אך לא הייתי מקטלגת אותו ככזה.

לקראת אמצע הספר ישנה תפנית דרמטית שלוקחת את הסיפור לכיוון דרמה ופחות לכיוון קומדיה.

ישנם עדיין קטעים מצחיקים אבל הספר בהחלט מרגיש שהוא הלך לכיוון עמוק ודרמתי יותר. מהבחינה הזו, אכן מרגישים שהספר נכתב ע"י שתי סופרות שאחת מהן מתמחה בקומדיה ואחת בדרמה.

הספר נקרא בשפת המקור אנגלית והוא StandAlone לחלוטין, כלומר ספר יחיד עם סוף סגור.

שתי הדמויות הראשיות שלנו הם גרהם מורגן וסוראיה ונדטה, שני אנשים מקצוות שונים לחלוטין אך עם כימיה ולהט אחד כלפי השני שגרמו לי לא פעם ולא פעמיים לשקול מקלחת קרה :)

גרהם מורגן הוא איש עסקים, מצליח, ממולח, קר וקשוח עם עבר מורכב, מראה שיכול להרוג כל אחת ואקסית מהגיהנום.

He was like a lion—the type of species best admired from afar, whereby any actual contact could lead to irreparable harm.

בהתחלה, הוא אכן מצטייר כגבר העשיר הטיפוסי שרק מחפש את ה*יון הבא אך מהר מאד אנו מגלים שלא כך הדבר. גרהם איבד את אמו בגיל צעיר והקשר העמוק שלו עם סבתו מראה לנו את הצד העדין והמתחשב שבו.

ה"תכונה" הכי בולטת של גרהם היא ללא ספק הפה המלוכלך וחסר התקנה שלו. מתחילת הספר ולאורך כל הדרך הוא מנבל את הפה בלי סוף, מדבר על סקס ללא שום בושה ואין לו בעיה לומר לסוראיה ולנו בדיוק מה הוא רוצה לעשות לה ומה הוא חושב עליה.

It was the most innocuous thing I could think of to say. I figured if I’d started off telling her what I fantasized about in the shower this morning—oiling up those big, incredible tits and slipping my cock in and out—she might not respond again.

אני התחברתי ואהבתי את הגסות שלו והרגשתי שזה תואם לדמות שהסופרות בנו. אם אתן בקטע הזה, אתן הולכות להנות בגדול.

הדרך שבה גרהם התייחס לסוראיה הייתה אהובה עלי מאד. הוא תמיד גרם לה להרגיש כאישה הכי חשובה והכי מהממת בחדר, הדגיש את המשיכה הפיזית והרגשית שלו אליה ובנוסף ראו את השינוי שמתרחש בו כאשר היא איתו. הרכות והאהבה שהיא עוררה בו הייתה כיפית לקריאה.

סוראיה ונדטה היא איטלקייה חמת מזג, עסיסית, חצופה ויפהפייה. כמובן שהיא מעמידה את גרהם במקום על ההתחלה וגורמת לו לעבוד קשה בשביל לכבוש אותה ולהגיע אליה.

גם לסוראיה היו חיים לא פשוטים עם אבא שנטש אותה למשפחה אחרת בגיל צעיר והנושא הזה משתלב בעלילה בצורה מקורית ומעניינת.

סוראיה היא דמות צבעונית תרתי משמע, עם צבע בשיער שמתחלף לפי מצבי הרוח שלה וגרמה לי להרבה רגעי צחוק והנאה במהלך הקריאה.

I needed a glass of wine and an orgasm. Not necessarily in that order.

חבריה הטובים של סוראיה, טיג המקעקע ודיליה שמגשימה את כל חלומות הפירסינג של אנשים משמשים כמשפחתה והם בהחלט נמצאים שם לצדה ברגעים היפים והעצובים. נהניתי מאד לקרוא על הקשר בין שלושתם ושמחתי על התמיכה שהם מעניקים לה.

למרות שגרהם הוא גבר אלפא דומיננטי ושולט, סוראיה לא נתנה לו לעשות בה מה שהוא רוצה (אולי רק במיטה...:)) ובמהלך כל הספר היא שמרה על העצמאות והחופש שלה, דבר שהערכתי מאד.

הכימיה והלהט המטורף בין גרהם לסוראיה היו עניין רציני בספר הזה. מי שתקרא בהחלט תבין על מה אני מדברת. הדרך שבה גרהם פינטז עליה והתעורר לחיים בכל פעם שהיא הייתה לידו או בקרבתו העבירה את המסר בצורה ברורה וחלקה.

“Maybe you should see a doctor about that. Seems like you constantly have an erection. Too much Viagra, perhaps?” “I can assure you, there is no artificial assistance needed to make my cock swell when I’m around you, Soraya.

גם כשסוראיה ניסתה עם כל מה שיש לה להתרחק מגרהם ולא "להיכנע" למשיכה החייתית שהיא מרגישה כלפיו, היא נכשלה כישלון חרוץ והם לא הצליחו להוריד אחד מהשני את הידיים לשבריר שנייה.

זה היה מרענן לקרוא על אישה כמוה, פתוחה, חכמה, בטוחה בעצמה ולא דופקת חשבון.

אמנם בהתחלה המשיכה הפיזית שלטה בקשר ביניהם אך ככל שהספר התקדם, גם מערכת היחסים שלהם התקדמה בהתאם. הם נפתחו אחד לשנייה ויצרו מערכת יחסים אמינה ומיוחדת עם עליות וירידות שהתבססה על אמון ואהבה.

“She’s attractive, of course. But she’s ordinary. Unlike you.” He reached out and held my face with both hands. “You’re extraordinary.”

כפי שצוין קודם, בערך באמצע הספר ישנו טוויסט בעלילה שמכניס מספר דמויות משנה נוספות למהלך הסיפור. הדרך שבה הדמויות ובעיקר סוראיה התמודדו עם המורכבות דיברה אלי והייתה אמינה מאד. נושא זה לא טופל בצורה נכונה לדעתי בספרים שקראתי בעבר וכאן הסופרות עשו עבודה טובה (לא ציינתי מהו הנושא מפאת ספויילרים).

לסיכום, דמויות טובות, עלילה מעניינת וגבר אחד שהיה הכוכב. הספר בהחלט מומלץ בעיני אך חשוב לי לציין שהוא לא השאיר עלי חותם משמעותי. לעיתים הוא נפל למקומות של חזרתיות, בנאליות ואובר מתיקות.

ארבעה כוכבים

Sex, not Love / Vi Keeland

★★★★★

הספר הזה נכנס לקטגוריית הספרים המאד מומלצים שלי והיה אחד הטובים שקראתי ב2018.

הוא שילב כל כך הרבה דברים טובים, לוהטים ומקוריים. היה בו הכל מהכל. קומדיה, דרמה, סודות, גילויים ושתי דמויות עגולות, כתובות טוב, אמינות ופשוט יוצאות מן הכלל.

בהתחלה, שם הספר והתקציר הרתיעו אותי ובכלל לא חשבתי לקרוא אותו. חשבתי לעצמי, אה.. הנה עוד ספר על גבר ואישה שרוצים מערכת יחסים מינית בלבד ללא אהבה והיקשרות אבל הבנתי מהר מאד שטעיתי ובגדול. הוא היה הרבה הרבה יותר מזה. וי קילנד לגמרי הצליחה לסחוף אותי לסיפור המהמם של נטליה והאנטר ולגרום לי לצחוק, לבכות ולהנות מכל מילה.

Sex, not love נכתב ע"י וי קילנד, סופרת שרובנו מכירות מספריה שתורגמו "ממזר שחצן" ולאחרונה גם "יהיר בחליפה".

בניגוד לשני ספרים אלו, הספר הזה נכתב על ידה בלבד, ללא שת"פ עם סופרת נוספת ואחרי שקראתי מספר ספרים שלה אני יכולה להגיד שהיא סופרת טובה מאד. הספר הזה היה בין המועדפים עליי ואני ממליצה לכן להסתער עליו.

הספר נקרא בשפת המקור, אנגלית והוא StandAlone לחלוטין עם סוף סגור וללא קשר לספרים אחרים.

רובו של הספר מסופר מנקודת מבטה של נטליה בלבד, עם מספר פרקים מנקודת מבטו של האנטר לפני כ -10 שנים כאשר היה בן 19 ומספרים לנו על עברו המורכב ויצרו אצלי סקרנות לגלות מה מסתתר שם.

סיפורם של נטליה והאנטר מלא בסקסיות, פלירטוטים מצחיקים שעושים כיף בלב, מרגש ולגמרי נבנה על אש קטנה ולוהטת.

נטליה היא דמות שונה עם סיפור חיים לגמרי לא שגרתי ממה שקראתי בעבר. לאחר שבעלה נכנס לכלא עקב הונאה שביצע, היא נשארת עם חובות, באפילה, ללא תחושת אמון באף אחד ועם ילדה מתבגרת שלא שלה לגדל. לאורך כל הספר, נהניתי לקרוא על האישה החזקה שהיא, שלאט לאט השילה את החומות שלה ואת חוסר האמון ששלט בה.

בנוסף, נטליה במקצועה פסיכולוגית התנהגותית ומטפלת באנשים עם חרדה והפרעות שונות, מקצוע שהיה מרתק לקרוא עליו ולשמוע על המטופלים השונים שנקרו בדרכה.

מה שעוד אהבתי בנטליה, היא המשפחה האיטלקייה החמה שלה שדאגו, תמכו ודחפו אותה להיפתח לאורך כל הספר ובנוסף את האופן שבו הייתה אמיתית ופתוחה כלפי האנטר וחשפה בפניו את כל האמת לגבי מה שהיא מרגישה. היא לא שיחקה משחקים, עמדה על שלה מולו והכנות שלה גרמה לי להזיל דמעה.

האנטר... *עיניים מזוגגות ומאוהבות*, הייתה גם דמות אהובה עלי מאד. גבר גבר, עוסק בבנייה ונדל"ן עם פה מלוכלך וגוף שאי אפשר להתעלם ממנו.

Hunter: Have dinner with me. Natalia: Just dinner? Hunter: Well, I’d rather eat you. But if that’s not an option, I’ll take sharing a meal.

בהתחלה נראה כאילו הוא רק מנסה להכניס את נטליה למיטה, חיזר אחריה יום ולילה ולא התייאש גם לאחר תקופת זמן ארוכה בה הם לא התראו.

"Hunter's sex, not love. As long as you go in with that frame of mind, I bet he blows your mind".

ככל שהקשר ביניהם התחיל להבנות, ראו כמה צדדים מיוחדים ורגישים יש בו. אהבתי מאד את הדרך שבה הוא דאג לאיזי, הבת החורגת של נטליה, את הדרך שבה הסכים לעזור לה עם הכדורסל והשקיע בה. בנוסף, האנטר גרם לנטליה להרגיש כאילו היא האישה הכי מהממת ומיוחדת בעיניו.

In fact, overall, since the day I’d met him, Hunter had been nothing short of sweet. Sure, he was forward and crude, but even that had an odd sweetness to it.

האנטר בעצמו עבר חיים מאד לא קלים, שנחשפים במהלך הקריאה ומהווים חלק גדול ממערכת היחסים שלו עם נטליה. לקראת סוף הספר ישנו גילוי שמסביר הרבה עליו וגרם לי לכמה רגעי הארה והפתעה.

לא פחות חשוב מהדמויות, היו כמה סצנות לוהטות מאד בספר הזה...

“After I spank you, I’d take you from behind while you’re on all fours. Opposed…?”

“…And when I’m done, I want to come all over your ass and back.” “God, Hunter.”

הכימיה בין נטליה להאנטר שנבנתה כמו ריקוד איטי וחושני הייתה מורגשת במהלך כל הקריאה ונהניתי מאד מהפלירטוטים והמשחק המיני ביניהם.

"…I don’t want to fix you.” “You don’t?” Hunter shook his head. “I just want to fuck you— make you forget what’s broken for a while.”

איזי, הבת החורגת של נטליה גם הייתה דמות מרכזית ומיוחדת בספר הזה. אף פעם לא נתקלתי באישה בת 30 המגדלת מתבגרת עקשנית, קשה ולא קרובה בקרבת דם אליה.

הדרך שבה נטליה התייחסה לאיזי, לא ויתרה עליה והראתה לה כמה היא אוהבת אותה ודואגת לה נגעה לליבי והעידה על האופי שלה.

לאיזי ונטליה הייתה התחלה קשה ועוקצנית אבל ככל שהעלילה התקדמה, הן נפתחו ולמדו להתנהל בעולמן אחת של השנייה בצורה הרמונית.

איזי התבגרה לאיטה והפכה ממתבגרת עצבנית וקרה לאישה בוגרת, מבינה וחכמה שתרמה רבות לעלילה ולמערכת היחסים בין האנטר ונטליה.

לסיכום, ספר סוחף, מרגש, מצחיק ומהנה! חמישה כוכבים מושלמים!

"This man stole a piece of my soul – because the soul lives forever, and so will my love for this beautiful man"

Scandelous / L.J Shen

★★★✩✩ 
לאחרונה סיימתי את אחת הסדרות הטובות שקראתי בזמן האחרון וזוהי סדרת Sinners of saint של הסופרת ליהי שן.

הספר האחרון בסדרה (מספר 4) נקרא Scandelous והוא הספר שהכי שהכי פחות התחברתי אליו מכולם.

בספר הזה, העלילה פחות זרמה לי ולא דיברה אליי כמו בספרים הקודמים ומערכת היחסים בין הזוג הפעם, אידי וטרנט, הרגישה לי קצת מפוספסת ופחות חזקה מהזוגות האחרים.

יחד עם זאת, היו בהחלט כמה דברים שנהניתי מהם במהלך הקריאה ואני לא חושבת שכדאי לוותר על הספר הזה אם כבר קראתן את כל הסדרה.

את הספר קראתי בשפת המקור, אנגלית

בדומה לנובלה המקדימה ולספר הראשון Vicious, הספר יכול להיקרא כStand Alone, אין כמעט אזכור של הדמויות האחרות והיחסים ביניהם חוץ מקטעים מעטים פה ושם.

הספר מסופר מנקודת מבט כפולה של הגבר ושל האישה ושוב נותן לנו הצצה לעולם של שניהם.

הפעם, אנו פוגשים את טרנט רקסרות', אב חד הורי ללונה בת הארבע, הוא בן 33, חצי לבן וחצי אפרו אמריקאי. אנשים קוראים לו The Mute, "האילם". הוא לא מדבר הרבה אך בהחלט שומר הרבה בפנים.

בדומה לחבריו, הוא חתיך רציני, לוהט, ואיש עסקים מצליח בחברה שלהם FFH.

הסיפור מתרחש לאחר שאדם נוסף, דמות חדשה בשם ג'ורדן ואן דר זי קונה חלק נכבד מהמניות של החברה.

ג'ורדן, מסמן את טרנט כאיום מההתחלה מסיבה שלא ברורה לקוראים ומחפש כיצד להרוס אותו ולפגוע בו.

המצב מתחיל להסתבך כאשר טרנט פוגש את ביתו בת ה – 18(!) של ג'ורדן, אידי ואן דר זי.

אידי היא יפהפייה בלונדינית, גולשת גלים, טובה, דואגת לכולם וטינאג'יירית עם כל הגינונים האופיינים בגיל הזה.

למרות גילה הצעיר ומה שנראה כלפי חוץ, לאידי יש חיים לא קלים, עם אבא מתעלל, רע, קר ומחושב (ג'ורדן) ואמא לא מתפקדת.

דמות נוספת חשובה מאד לעלילה היא ביתו בת הארבע של טרנט, לונה.

לונה, בדומה לאביה, מסתגרת מן העולם החיצון, לא מדברת בכלל, ויש לה מעט מאד אנשים בעולם איתם היא מתקשרת. מצב זה גורם לטרנט ולסובבים אותה עצב ותסכול רב.

לג'ורדן, אביה של אידי, יש קלף מיקוח עליה והוא מאלץ אותה לעשות בשבילו המון דברים רעים כולל למצוא דרך לפגוע בטרנט. למרות שגם אידי וגם טרנט יודעים שהמצב פה הוא לגמרי בלתי אפשרי ומערכת היחסים ביניהם תגרום הרס לסובבים אותם ולעצמם הם לא מצליחים להתרחק ויש ביניהם הרבה משחקי אגו ומתח מיני לוהט.

במהלך הקריאה, היה לי קשה להתחבר לטרנט ואידי. ולא הרגשתי קשר איתם כמו עם הזוגות האחרים.

טרנט הוא דמות מאד סגורה ומופנמת ולאידי היו כמה סודות שהרגישו לי מעורפלים ולא ברורים.

הספר הרגיש לי צפוי בכמה מההתפתחויות בעלילה ונתן לי תחושה כאילו קראתי כבר משהו דומה בעבר.

מה שכן אהבתי זה שאכן הייתה פה הודאה שמערכת היחסים ביניהם מאד בעייתית, גם בעיניי הדמויות עצמם וגם בעיני הסובבים.
יש פה זוג עם פער גילאים גדול מאד ובנוסף גם מעורב (היא לבנה והוא חצי אפרו אמריקאי).

יש התייחסות לכך שמסתכלים עליהם בעין לא יפה, אבל הם בכל זאת החליטו ללכת עם האהבה והתשוקה שלהם.
כמו תמיד, אני אוהבת את האומץ של ליהי לקחת דמויות חלוקות במשנה, לספר את הסיפור שלהן ולתת להן במה.

לסיכום, אם קראתן את כל הסדרה, ממליצה לסיים ולקרוא את ארבעתם אך הספר הזה הוא לא מהמועדפים עליי ולא חובה בעיני.

סקירתי על הספר הראשון בסדרה DEFY (נובלה מקדימה)

סקירתי על הספר השני בסדרה Vicious
סקירתי על הספר השלישי בסדרה Ruckus

Ruckus / L.J Shen

★★★★★ 
Ruckus היה וואו בעיניי. מבין כל שלושת הספרים בסדרה שקראתי עד כה, הוא בהחלט המועדף עליי.

היה בספר הזה הכל ובמינון הנכון, מערכת יחסים שנראית בלתי אפשרית, אהבה בלי תנאים, סיכון, הקרבה, שינוי, התפכחות, מתח, עצב והרבה הרבה קטעים מצחיקים ומרגשים.

אפשר להגיד שזהו אחד הספרים שהכי נהניתי לקרוא.

אז נתחיל?

קודם כל אגיד שהספר הזה הוא בהחלט לא Stand alone, הוא מתרחש כשנה לאחר סגירת הספר הקודם ומכיוון שיש קשר בין הדמויות, כל הספר מכיל ספויילרים לספר הקודם על אמיליה ווישס.

חובה לקרוא את Vicious / מרושע לפני שקוראים את הספר הזה, גם בשביל להמנע מספויילרים וגם בשביל ההבנה של העלילה והקשרים הבין אישיים בין כל הדמויות.

בדומה לספר הקודם, הספר הזה מתרחש בשתי נקודות זמן, העבר (לפני 11 שנים, כאשר רוזי הייתה בת 16 ודין "רוקוס" קול היה בן 18), וההווה.

הפרקים מסופרים מנקודת המבט של שתי הדמויות וזה נותן לנו הסתכלות והבנה לתוך המחשבות של שניהם.

הדמויות בספר הם רוז לבלנק (או כמו שדין אוהב לקרוא לה "בייבי לבלנק"), אחותה הקטנה של אמיליה מהספר הקודם ודין "רוקוס" קול, בחור נוסף בחבורת הגברים ההורסים של תיכון אול סיינטס.


רוזי, כנהוג בז'אנר, מהממת ביופיה, עיניים כחולות, שפתיים מלאות, קטנה, קומפקטית וחתיכה.
בניגוד לאחותה, היא מלאת ביטחון עצמי, פלפלית, מצחיקה, שנונה, לא נכנעת לאף אחד, מרדנית, שובבה וטראבל מייקרית לא קטנה. היא לגמרי הכבשה השחורה של משפחת לבלנק.

"רוז לבלנק קיבלה את שמה מסיבה מסוימת, היא הייתה מלאה בפאקינג קוצים".

חלק מאד חשוב בסיפור הוא שרוזי חולה בסיסטיק פיברוזיס וכמובן שיש התייחסות ענפה לנושא בספר.

דין "רוקוס" קול הוא הילד המושחת של החבורה, במילים שלו - אם אתה רוצה משהו לא חוקי, אתה יכול למצוא את זה אצלו. הוא מכור למריחואנה ואלכוהול אבל עדיין מתפקד כאיש עסקים מצליח מאד, בן מושלם להורים שלו וחבר טוב לחבורת האחים שלו.

לדין יש עבר מאד מורכב שמתגלה לקראת סוף הספר וסוד שהוא מסתיר מכולם, כולל החברים הכי טובים שלו.

רק רוזי מצליחה להגיע אליו ולראות אותו כמו שהוא, כולל הצדדים הרעים והאפלים שלו.
בנוסף לכל זה, הוא גם גס מאד, מצחיק ומאוהב בעצמו כמו שאר חבורת ה HotHoles. הוא גרם לי להרבה חיוכים במהלך הקריאה.

בתחילת הספר ליהי מספרת לנו בדרך מאד מיוחדת על סיפור מהתנ"ך, הסיפור של יעקב, רחל ולאה. סיפור על בחור שהיה מאוהב באחות אחת אבל איכשהו מצא את עצמו עם השנייה.
בצורה אינטליגנטית ומכבדת, ליהי השתמשה בסיפור הזה בתור השראה לספר והפכה אותו לשלה. היא שילבה את היהדות שלה עם האמריקאיות ומאד אהבתי את הקשר שהיא בנתה בין שניהם.

עד כה, כל מערכות היחסים של החבורה הזו מורכבות, בכל אחת מהן יש בעייתיות וסיבה שבגללה הן לא יכולות להתקיים וכאן המצב הוא לא שונה.

רוזי ודין היו מאוהבים מאז ומתמיד אבל רק לאחר 11 שנה קיבלו את ההזדמנות השנייה שלהם.

שניהם מרדנים ומערכת היחסים שלהם עניינה אותי מאד בגלל הפוטנציאל שלה להתרסק ולגדול. הם ידעו שהם יפגעו באנשים אך עדיין לא יכלו להתרחק אחד מהשנייה.

ליהי כנראה אוהבת להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, למצב של כמעט נפילה מצוק ומשיכה של הדמויות חזרה למעלה, רגע לפני שהכל מתפרק בלי יכולת לחזור.

יש בין רוזי ודין "כימיה מסוכנת", לדבריה של הסופרת, והיא אכן כזו. מערכת היחסים ביניהם והסצנות האינטימיות שלהם היו סקסיות ולוהטות להחריד.

ליהי כותבת מתח מיני בצורה מצויינת, חדשני, מרענן ועושה חשק לעוד.

"שום דבר לא הספיק כאשר הייתי לידו, גם עם שלוש שכבות של בגדים, תמיד הרגשתי ערומה".

בהתחלה הרגשתי כאילו הסיפור חוזר על עצמו, התחיל לי טיפה דומה לספר הקודם אבל מהר מאד הופעתי לטובה וגיליתי מערכת יחסים שונה לגמרי, אנשים שונים ועלילה שונה.

אהבתי את ההתמכרות וההתמסרות שלהם אחד לשנייה, ובאותו זמן את היציבות והאמינות שמערכת היחסים שלהם שידרה. אהבתי את ההתקדמות של העלילה, הכל קרה בזמן הנכון והייתה בנייה נכונה של האירועים.

כל פרק אשר מסופר מהצד של רוזי מתחיל עם אותה שאלה, מה גורם לך להרגיש חי?

כל פסקה כזו התקשרה לפרק הספציפי וגרמה לי לצפות לו, למה שיקרה הלאה, מין הצצה וטיזר קטן. כמו כן, הקטע הזה מנציח את הרגעים הקטנים בחיים ומזכיר לנו את המחלה של רוזי.

היה רגע בספר שמאד מאד הפתיע אותי וגרם לי לעצור את הקריאה לרגע ולהגיד וואו! משהו שממש לא ציפיתי לו. זה בעייני ספרות טובה, לגרום לקוראים התרגשות והפתעה כזו.
בכל ספר מתגלה לנו עוד צד של הסיפור, עוד פרטים שלא ידענו שמשלימים את התמונה הכוללת. הסדרה הזו היא כמו פאזל של 1000 חלקים שכל חלק בו יחיד ומיוחד, לא דומה לשום דבר אחר. יש תככים, סודות, יחסים בין אישיים מורכבים ודילוג מצויין בין עבר והווה.

ליהי בנתה פה חיים שלמים לכל דמות ולכל זוג ששואבים אותך פנימה וגורמים לך לרצות להיות חלק מהם. יש לה כשרון להעביר לקורא את מה שהיא כותבת מהלב שלה, מהנשמה שלה, לגעת בך ולגרום לך להתאחד עם הדמויות בדרך מיוחדת שלא קורית בכל ספר.

מה שפחות אהבתי היה האפילוג, הוא היה מאד קיטשי, מתוק ומושלם מדי בעייני.

לסיכום, עוד ספר מצויין בסדרת Sinners of saint, מחכה כבר להתחיל את הבא ועצובה שתכף נגמר.

סקירתי על הספר הראשון בסדרה Defy (נובלה מקדימה)

סקירתי על הספר השני בסדרה Vicious

סקירתי על הספר הרביעי בסדרה Scandelous

Vicious / L.J Shen

★★★★✩
וואו! זו התגובה שלי לאחר שסיימתי לקרוא את הספר הזה! 

אני לא מצליחה להבין איך עוד לא תירגמו את הסדרה הנהדרת הזו?

ממה שהספקתי לקרוא עד עכשיו, היא כל כך שונה מכל מה שיש בז'אנר וגרמה לי להישאב עמוק עמוק פנימה.

הסקירה הזאת הייתה אחת הקשות שישבתי לכתוב. הדמות הגברית הראשית העלתה בי במהלך הקריאה המון רגשות סותרים והתלבטתי האם אצליח להעביר לכן את המורכבות הפסיכולוגית שלה.

הספר הוא בעצם ההמשך של הנובלה הקודמת עליה רשמתי סקירה (Defy) וההמשך של סדרת Sinners of saint, אך כל אחד מהספרים עומד בפני עצמו ואין צורך לקרוא את הנובלה על מנת לקרוא אותו.

את הספר קראתי בשפת המקור, אנגלית.

בספר הזה אנו ממשיכים להכיר את חבורת ה HotHoles, ארבעת הגברים הכי מקובלים והכי שווים בביה"ס אול סיינטס.

בין ארבעת החברים יש קשר חזק שמורגש לאורך כל הספרים בסדרה שקראתי עד כה. הם יותר מחבורה של ארבעה חברים עשירים, הם אחים, לטוב ולרע.

לאחר שבספר הקודם התוודענו לג'יימי פולוהיל ולקשר שלו עם מורת הספרות שלו מלודי גרין, כאן אנו מכירים לעומק את חברו הטוב בארון "וישס" ספנסר ואת הנערה שעושה לחבורה הזו הרבה בלאגן (בלשון המעטה), אמיליה לה בלנק.

העלילה נעה על ציר זמן בין ההווה ל10 שנים אחורה כאשר הם היו ילדים בני 18 בבית הספר ומסופרת מנקודת המבט של שניהם.

ההכרות הראשונית של וישס ואמיליה מתרחשת כאשר ההורים שלה, זוג עני מוירג'יניה עם שתי בנות (רוזי ואמיליה), מגיעים לעבוד ולחיות באחוזה של אביו של בארון ואשתו החורגת (ג'וזפין).

וישס, כשמו כן הוא (רשע), מחליט לעשות לאמיליה חיים קשים, עושה הכל על מנת שיהיה לה רע בבית הספר ומחוצה לו ובעצם גורם לשנה שהיא נמצאת בקליפורניה להפוך לסיוט אחד גדול.

הם נפגשים שוב במקריות לאחר 10 שנים בניו יורק וכמובן שהחיים שלהם מצטלבים בצורה שלא ניתנת לעצירה ע"י אף אחד מהם.

לאט לאט, במהלך הקריאה בין ההווה לעבר, הסופרת פורמת בפנינו את הסיפור שלהם, את הסיפור של האנשים הסובבים אותם ואת הסודות הרבים שמסתתרים מתחת לפני השטח. אנו מקבלים פיסות של מידע פה ושם ואהבתי לגלות כל פעם עוד משהו שהוסיף לי לחוויה.

יש סיבה שהספר נקרא על שם הכינוי של בארון, "וישס". הרגשתי שלמרות שהיו כאן שתי דמויות ראשיות, הוא היה הכוכב של הספר. הדמות שלו הייתה כל כך מיוחדת ושונה. בהחלט היה לי קשה להתמודד איתה בחלק מהפרקים.

מבחינתי, הוא אחת הדמויות הכי רעות והכי שנויות במחלוקת שקראתי.

הוא אנטי סוציאלי במהותו, מצליח ועשיר בגלל המעשים והמילים שלו שהן בעצם החוזקה שלו.

הוא יכול להפיל כל אחד במשא ומתן ולגרום לאנשים (כולל אמיליה) לעשות כל מה שירצה.

"Again, his voice was smooth and casual but his words venomous"

הוא נהנה מהסבל של אנשים אחרים, נהנה לראות אותם מתפתלים ונוגע במקומות הכי חלשים ואיפה שהכי כואב.

אני מצדיעה לליהי על הדמות המורכבת שהיא כתבה, יותר קל ליצור רוצח רע וקר מאשר את האיש הזה. אהבתי את זה שהיא יצרה את הדמות הזו ופשוט רצה איתו בכל הכוח.

וישס לא מנסה להתיפייף בפני אף אחד, הוא לא מנסה להשתנות, הוא לא מנסה להיות אדם אחר. הוא מי שהוא, לטוב ולרע.

הוא לא כבש אותי לגמרי וזו פעם ראשונה בספר שאין לי אהבה חסרת פשרות לדמות הראשית אבל מה שכן יש לי אליו, לאחר סיום הקריאה, זו הערכה והבנה.

זה לא קורה הרבה שדמות מצליחה לעורר בי רגשות כאלה, ואם וישס הצליח אין ספק שאני אגיד לכן שאתן חייבות להכיר אותו גם.

אמיליה היא ההפך המושלם ממנו, אם הוא התגלמות הרוע, היא התגלמות הטוב.

חביבה, עוזרת לכולם, תמיד מחייכת, תומכת ללא היסוס באחותה החולה ובהוריה.

למרות שוישס שולט בה בדרך מסוימת, היא מתנגדת לו ועונה לו לא מעט פעמים במהלך הספר, היא מעמידה אותו במקום, ואהבתי את העובדה שיש לה חוזק ועמוד שדרה מולו.

מערכת היחסים ביניהם כל כך מורכבת פסיכולוגית ושזורה בשנאה מהעבר, היא לא דומה לשום מערכת יחסים אחרת שקראתי.

הם בתוך הוורידים אחד של השנייה למרות ששניהם שונאים את זה. הם לא מסוגלים להיות אחד בלי השנייה וגם לא אחד עם השנייה. יש ביניהם יחסי משיכה/שנאה מטורפים שהולכים רחוק רחוק לתקופה בה הם הכירו לראשונה ולבעיות שלכל אחד מהם יש עם עצמו. יש ביניהם מלחמה שהובילה לכאוס, כאב וחרטה.

הם עוררו בי הרבה רגשות מעורבים לאורך הקריאה.

בדומה בספר הקודם, גם כאן הכתיבה של ליהי סחפה אותי פנימה, מצאתי את עצמי קוראת עוד פרק ועוד פרק והרגשתי כאילו אני לא קוראת מהר מספיק, הרצון לדעת מה יקרה ביניהם ועם העלילה היה חזק מאד.

הניגוד בין אמיליה לוישס בולט וברור במהלך כל הספר, החל בחיצוניות שלהם, היא בשיער הורוד שלה לעומת השיער השחור שלו וכלה במשפחה הענייה והמאושרת שלה לעומת המשפחה העשירה והאומללה שלו.

הם באים מעולמות שונים לחלוטין, ערכים שונים והתייחסות מנוגדת לאנשים סביבם.

היו שני דברים עיקריים שהפריעו לי במהלך הקריאה. הדבר הראשון הוא שהרבה פעמים הרגשתי שוישס והחברים שלו מתייחסים לאמיליה כמו לרכוש, כאילו היא שייכת להם והם משחקים משחק של מי יצליח להשיג אותה קודם.

הדבר השני הוא שהספר לטעמי היה טיפה ארוך מדי, הבעיות של וישס עם המשפחה שלו חזרו על עצמם ויכלו טיפה להצטמצם, היו הרבה סיפורים של דמויות המשנה בתוך הספר ולעיתים זה היה יותר מדי עבורי.

לסיכום, אני בהחלט ממליצה לקוראות האנגלית לקרוא את הספר הזה ומקווה מאד שיתרגמו את הסדרה בקרוב.

הזוג הזה בהחלט נגע לי בנשמה, לטוב ולרע, ואני חושבת שוישס הוא חוטא שכדאי לכן להכיר.

סקירתי על הספר הראשון בסדרה Defy (נובלה מקדימה) 

 סקירתי על הספר השלישי בסדרה Ruckus

 סקירתי על הספר הרביעי בסדרה Scandelous