יום שני, 26 בנובמבר 2018

Hate Notes / וי קילנד & פנלופה וורד




Related image

שיתופי הפעולה בין וי קילנד לפנלופה וורד תמיד היו משהו שציפיתי לו. הדואט האחרון שלהן שקראתי Rebel Heir & Rebel Heart השאיר עלי רושם טוב ונהניתי לקרוא את הספרים הללו.
הפעם, הספר החדש שלהם, Hate Notes לא סיפק את אותו אפקט.
הספר היה חביב בלבד, קלישאתי ולא מיצה את הפוטנציאל שהיה טמון בו.
ההתחלה הייתה מבטיחה, עם פתק כחול מסתורי ורומנטי שהושאר בתוך שמלת כלה בחנות יד שנייה. ההיכרות בין שרלוט, הדמות הנשית הראשית, לריד, הדמות הגברית הראשית הייתה מקורית ומעניינת.
גם דמותה של שרלוט דארלינג, הבלונדינית החצופה עם הלב השבור והאירוסין המבוטלים קסמה לי מאד אך לצערי היא לא התרוממה.
בעיני, היה ניסיון של הסופרות לייצר דמות נשית מצחיקה, שנונה ואחת שלא דופקת חשבון אך זה לא בדיוק הצליח להן.

מה שהפריע לי בעיקר בספר היה חוסר האמינות במערכת היחסים בין שרלוט וריד.
הסופרות ניסו לייצר קשר שבנוי על משקעי העבר הדומים של שניהם, אך נפלו לקלישאות מיותרות ומעצבנות.
זה התחיל בכך שריד התגלה כבוס של שרלוט, והמשיך בתיאור של ריד כגבר פגוע ומרוחק שלא מעוניין להכנס למערכת יחסים או לאהוב שוב.
בנוסף, הרגשות ביניהם נבנו מהר מדי, בלי הכנה מוקדמת מספיק והדמויות פשוט לא נגעו בי.
היה רגע בספר שאפילו חשבתי שקפצתי בטעות בכמה פרקים כי המצב לא התאים לנקודה בה הם היו בקשר ביניהם.

חשוב לציין שהספר הזה הוא Slow burn, כלומר לוקח זמן עד שמגיעים לקטעים העסיסיים, דבר שהפתיע אותי ולא אופייני לסופרות.

לקראת סוף הספר, נכנס סיפור שקשור בעבר של שרלוט שאכן היה בו עניין ומשך אותי להמשיך לקרוא.
בסופו של דבר, סיימתי את הספר, אך חשוב לי להגיד שאם היה מדובר בסופרות אחרות לא בטוח שהייתי מחזיקה מעמד.

לסיכום, ספר נחמד, בהחלט לא מהיצירות הגדולות שלהן, אפשר להכניס לתחתית רשימת הקריאה.

3 כוכבים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

קצת עלי

שלום לקוראות וקוראי הבלוג , תודה שנכנסתם לבלוג סקירות הספרים שלי ומקווה שתהנו מהכתיבה והביקורות . שמי דפי קרייזל, מחיפה, נשואה ו...