★★★★✩
מה היה קורה אם הייתם מאבדים עשור מחייכם?
מה היה קורה אם הייתם נחטפים לעשור מחייכם?
מה היה קורה אם כל מה שנשאר מכם היה קליפה של מה שהייתם?
זהו הסיפור של הספר המרגש, הקשה והמטלטל שזכיתי לקרוא בימים
האחרונים.
סיפורה של שורדת בת 27, ג'ייד צ'יילדס, שנחטפה ממש מחוץ לביתה כאשר
הייתה רק בת 17.
הספר מתאר את חייה ואת חייהם של הקרובים לה לאחר השבי ולא את השבי עצמו. זהו לא ספר אפל
הספר מתאר את חייה ואת חייהם של הקרובים לה לאחר השבי ולא את השבי עצמו. זהו לא ספר אפל
הספר נקרא בשפת המקור, אנגלית.
בשלב זה, לא ידוע על צפי לתרגום.
הספר הזה היה שונה לחלוטין מכל מה שקראתי.
זהו ספר על הרגש הגדול ביותר מכולם, הרגש שכולנו רוצות ורוצים להרגיש
בכל שנייה מחיינו - אהבה. אהבה חסרת גבולות, אהבה חד פעמית, אהבה שמצילה אותך לאחר
שאתה בטוח שאתה לא יכול להינצל, אהבה שגורמת לך לעשות דברים מטורפים, אהבה שהיא
המהות של כל מה שאתה וכל מי שתהיה במהלך חייך.
Time, circumstance, tragedy—nothing can
change that. You and me, there isn’t an over for us.”
כאשר אני בוחרת ספרים לקריאה, אני תמיד מחפשת את השונה והמיוחד. לא
תמיד זה מצליח לי והרבה פעמים אני נופלת לקלישאות.
הספר הזה היה שונה לחלוטין ויוצא מן הכלל. כאשר קראתי את התקציר שלו,
התלהבתי וחששתי בו זמנית. התקציר סיקרן אותי, ריתק אותי וגרם לי לרצות לקרוא את
הספר הזה מיד.
מה שהקל עלי בקריאה, היא הידיעה (מהתקציר) שלאחר עשור בשבי, ג'ייד ניצלת
וחוזרת לחייה הקודמים.
כאן בעצם מתחילה הבעיה והמהות של הספר שלנו, כיצד חוזרים לאחר שהיית
באפילה במשך כל כך הרבה זמן?
האם זה בכלל אפשרי?
כיצד חוזרים למשפחה שלך שכאבה על כל רגע שלא היית לצידם?
כיצד משלימים עשר שנים של פערים שלא ניתנים לגישור?
כיצד חוזרים לאהוב שלך שהשארת מאחור ובילה את עשר השנים האחרונות בלהפוך
כל אבן בניסיון למצוא אותך?
והחשוב מכולם, כיצד ג'ייד תמשיך הלאה מהזוועות שעברה ותיצור לעצמה
חיים חדשים?
ג'ייד צ'יילדס וטורין קוסטיגן היו בלתי נפרדים מאז גיל חמש. האהבה
שפרחה ביניהם לאורך השנים הייתה טהורה, אמיתית וחסרת מעצורים.
מהרגע שנפגשו, ידעו כי נועדו אחד לשנייה ולא היה דבר שיכול להפריד
ביניהם, עד הלילה הנורא ההוא בו ג'ייד נחטפה.
האהבה הבוסרית שלהם בתחילת הספר הזכירה לי את רון ופופי מהספר אלף
נשיקות.
אני, כקוראת, אוהבת לקרוא על מערכות יחסים בוגרות יותר ולא על אהבת
נעורים ולשמחתי, בספר הזה קיבלתי את מבוקשי.
כאשר ג'ייד ניצלת מהשבי, היא שבורה, מפורקת ואינה דומה בשום אופן
לילדה השמחה שהייתה פעם. כל מה שהיא חשבה שידעה על העולם, כל האור שהיה קיים בה, כל
מה שהפך אותה למה שהיא נלקח ע"י האדם הנוראי שחטף אותה.
“Everyone needs protection from me. There’s something dark in me
now, Torrin, and I can’t get it out. It’s growing, spreading, and I don’t want
it to infect the people I love.”
קשה לי להסביר את כמות הרגשות ואת הצער והרחמים שהרגשתי כלפיה. הילדה
הזו עברה כל כך הרבה ולעיתים גם לי היה קשה לקרוא
I’ve started wishing my family had found me
dead. At least they could move on. But now, alive, I’m dragging them under with
me.
יש דבר אחד שלא השתנה בה והוא האהבה הענקית שהיא עדיין מרגישה לטורין.
הוא היה האור באפלה, התקווה היחידה שלה ומה שהחזיק אותה חיה כל השנים האלו כאשר
הייתה במקום הנמוך ביותר.
Those ten years I thought I was so very
alone, I really wasn’t. He was still there, looking. Searching. Finding.
אבל, בחיים כמו בחיים, כאשר היא פוגשת אותו לראשונה אחרי עשור, הוא
אינו אותו ילד בן 17 שנשאר מאחור. הוא גבר עכשיו שהשתנה ועבר המון בזמן שג'ייד לא
הייתה לצידו.
מכאן, הקוראים יוצאים למסע יחד עם הדמויות. מסע ארוך, קשה ומטלטל בו
אנו נחשפים לגילויים מפתיעים, סודות שהסתתרו במשך עשור, החזרה של ג'ייד אט אט
לחיים המודרניים ומערכת היחסים המורכבת עם טורין.
There it is—the urge. The longing. The
pull. The attraction. It’s still there. A decade later, and it hasn’t
diminished. It hasn’t stayed the same.
זהו הספר הראשון של ניקול שאני קוראת ואני חייבת להוריד בפניה את
הכובע. הדרך שבה היא טיפלה וכתבה על השבי ובעיקר על החזרה ממנו הייתה מצויינת
ואמינה.
היא הצליחה להעביר לי, מנקודת מבטה של ג'ייד בלבד, כיצד כל אחד שקשור
לחייה מרגיש עם חזרתה הביתה.
I’m the source of tension in the house—the source of
tension in the whole world it feels like sometimes. I’m the houseguest who just
won’t go away.
הספר הזה החזיק אותי על הקצה ונהניתי לקרוא אותו מאד.
הדבר היחיד שהפריע לי מעט הייתה הצורה שבה הסתיים הספר. הוא לא
הסתיים בצורה אופיינית לז'אנר אבל גם לא בצורה רעה. לא אפרט יותר על מנת לא לגרום
לספויילרים.
לסיכום, אם מתחשק לכן ספר שונה, מעניין ומלא ברגשות לא פשוטים, לכו
על זה.
אני ממליצה מאד.
4.5 כוכבים
Forever is fragile. Forever is fleeting.
Forever is finite. Forever is gone.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה