★★★★✩
בזמן האחרון נהיה כמעט בלתי אפשרי למצוא ספר טוב, כזה שמעניין אותך מהפרק הראשון, מרגש, כובש ואמין.
בשנייה שהתחלתי את הפרולוג לספר הזה,
ידעתי שמדובר במנצח, על ההתחלה הקוראים מקבלים בעיטה בבטן והפתעה שלגמרי לא ציפיתי
לה.
הכריכה של הספר מאד מטעה, הוא נראה כמו
קומדיה רומנטית קלישאתית וידועה אך הספר הוא לגמרי ההפך מכך.
את קנדי סטיינר, הסופרת, הכרתי לא מזמן
כאשר קראתי את הדואט המצויין שלה (לינק לסקירה שלי בתחתית הפוסט) ולכן החלטתי לתת
לספר נוסף שלה צ'אנס.
ג'מה מנצ'יני, חתיכה ברונטית בת 29
ואוהדת פוטבול מושבעת כבשה את ליבי מהרגע הראשון.
מה שהיא עברה בחייה ומה שגרם לה לרצות
לא להתאהב שוב לעולם נגע בי , ריגש אותי והכאיב לי.
היא רדופה ע"י העבר שלה והכאב
הגדול שהוא השאיר בה.
בנוסף, היא מתמודדת עם חרדות ופחד
מחוסר שליטה, תכונה אנושית שאני חושבת שכולנו יכולות להזדהות איתה במובן כלשהו.
זאק בואן, ברמן לוהט בטירוף ורומנטיקן
מושבע היה אמור להיות רק הריבאונד שלה, סיבוב ניסיון לחזרה לעולם הדייטים אך הוא
התברר כהרבה יותר מזה.
זאק גם כן היה דמות נהדרת, עם עבר
מורכב ורקע כשחקן פוטבול. הוא שם את משפחתו במקום הראשון ולא פוחד לחשוף את
רגשותיו ולשים את הלב שלו על השולחן.
העלילה של הספר ומערכת היחסים המיוחדת
שנרקמה ביניהם היו מושלמים. הספר שילב קומדיה, דרמה, כאב ורגש בצורה מופלאה.
האמינות של הסיפור כבשה אותי והצלחתי
להתחבר לדמויות כמו שלא קרה לי מזמן.
דמות נוספת שהפכה את הספר הזה למצויין
הייתה חברתה הטובה ביותר של ג'מה - בל. היא הזכירה לי את לוסי מלשנוא את אדם
קונור, פלפלית, שנונה, מצחיקה וכיפית. אני מאד מקווה שהסופרת מתכננת לכתוב את
הסיפור שלה גם כן.
“I bet he’ll
want you to call him Daddy when he’s banging you.”
“Gross,”
I said, half-laughing, half-wincing. “What do I do if he really wants that?”
Belle blinked.
“You
call him Daddy. Obviously.”
“Now,” she said,
looping her arm in mine. “Tell me about Zach’s cock again.”
“Should
I just draw it?”
She blanched. “Could you?”
לקראת הסוף, הרגשתי שהספר טיפה נמרח
ונהיה קיטשי מדי אבל זה לא גרע מההנאה שלי.
מומלץ בחום, 4 כוכבים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה