★★★★✩
את הנובלה הזו קניתי ביום שהיא יצאה לאמזון. נייט ואוליביה מסדרת
האהבות של סמנתה יאנג (אהבה בסמטת ג'מייקה / Before Jamaica Lane) זכורים לי לטובה
והסתקרנתי מאד לראות מה עלה בגורלם לאחר אי אלו שנים ושתי בנות חמודות שהצטרפו
למשפחה.
הדבר הראשון שחשוב לי לציין הוא שסמנתה יאנג לא איכזבה עם הנובלה
הזו.
היא השאירה את נייט וליב כמו שהם היו, רק בוגרים ומשופשפים יותר.
סמנתה לקחה אותנו לעולמו של הזוג הזה למספר ימים ולחופשה משותפת
והציגה אותו באור אמיתי, בוגר ולא מתנצל.
היא העבירה לקוראים את האתגרים והקושי שזוגות חווים בצורה פתוחה ואותנטית
ובעצם כיצד מתמודדים עם התדלדלות התשוקה ושמירה על הלהבה בוערת גם לאחר 10 שנות
נישואין ושני ילדים?
במהלך הנובלה, אנו נתקלים בהרבה חוסר ביטחון מהצד של אוליביה, בדומה
להרגשותיה בסמטת ג'מייקה ואנו נכנסים לראשה של אישה בת 40 והתמודדותה עם התבגרות
של הגוף והנפש.
זהו רומן בוגר במלוא מובן המילה ונהניתי לקרוא סיפור שונה ממה שאני
בדרך כלל קוראת. אני חושבת שהנובלה הזו תדבר להרבה מכן.
הנובלה מסופרת בגוף ראשון מנקודת מבטה של אוליביה בלבד.
את אוליביה ונייט אנו פוגשים שוב בערך שלוש עשרה שנים לאחר שנסגר
סיפורם הראשוני. מהפרק הראשון הקוראים מבינים שהם נמצאים בנקודת משבר בקשר הזוגי
ביניהם. עשר שנות הנישואין ושתי הבנות שנולדו עשו את שלהן.
כמובן שהם עדיין אוהבים אחד את השנייה בכל ליבם אבל הספונטניות
והתשוקה העזה נעלמו מהנישואין שלהם. לא הכל מושלם בממלכת נייט ואוליביה וזה בהחלט
היה מרענן לקרוא משהו כל כך שונה וכן.
However, it was really the last year or so that had taken
a toll on our relationship.
נייט נשאר חתיך ושרמנטי כתמיד, אך לאחר מות חברו הטוב בשנה האחרונה
הוא מתחיל להתרחק מאוליביה ולהיסגר בתוך עצמו. אוליביה, מצידה, מנסה "לעבוד"
על עצמה באמונה שהכל בסדר ביניהם, מטאטאה את הנושאים הקריטיים מתחת לשטיח ובמקביל
מתמודדת עם חוסר הביטחון שלה שצץ שוב במלוא הכוח.
I looked tired. I felt old. And sad. The sob burst out of
me before I could stop it.
חבריהם של נייט וליב (ביניהם כמובן כל החבורה, ג'וס, בריידן וכו')
מארגנים לליב מסיבת הפתעה ליום הולדתה ה – 40 ושולחים אותה ואת נייט לסוף שבוע
רומנטי בלי הילדים על מנת שיוכלו להתחבר שוב ולהיזכר מה משך אותם אחד לשני
מההתחלה.
“Duck a lot, and loudly.” She grinned. “For
all of us parents back home who have to duck quietly.”
אהבתי מאד את העובדה שסמנתה החליטה להתמקד במספר ימים מרוכזים בחייהם
של הזוג ולא ניסתה להפוך את הנובלה לספר באורך מלא.
בהרבה נובלות שקראתי, ישנה תחושה של ריצה וניסיון לדחוס את כל העלילה
למספר דפים מצומצם, כאן זה לא היה המקרה וסוף סוף הרגשתי שאני קוראת נובלה שמתארת
אירועים ברצף הגיוני ואמין.
בסצנות האינטימיות בין הזוג, הסופרת הצליחה לשלב בצורה נפלאה בין
כתיבה סוחפת של סצנות סקס לוהטות לבין האמת הלא נעימה לעיתים שמגיעה אחריהן.
I’m going to fuck you so hard, Olivia Sawyer, you’ll
never rid yourself of the sensation of having my cock inside of you.”
The world slowly came back to me as the euphoria
of my orgasm faded. Suddenly I was painfully aware of the cold brick wall at my
back…
בנובלה הייתה תחושה של אי הסתתרות מהאמת. סמנתה לא ניסתה לייפות
ולסדר את המציאות כמו שאר הספרים האחרים בז'אנר, אלא במקרה הזה היא כתבה את המציאות
כמו שהיא, עם המחשבות האמיתיות, הכואבות והכנות.
"Things aren’t right between us, and pretending was stupid
and damaging"
לא הכל היה מושלם בנובלה הזו, היו גם מספר דברים שהפריעו לי.
הגזמה בפרטים ותיאורים
לסמנתה יש נטייה להאריך ולתאר פרטים לגמרי לא נחוצים. בתים, מקומות,
חדרים ואיזורים תוארו כולם בצורה מפורטת מדי ולא עניינית לחלוטין. כמובן שאין לי
בעיה עם תיאור של המקום שבו הם נמצאים (אנחנו בכל זאת קוראות ספר), אך לעיתים זה
הרגיש כמו פיהוק אחד גדול.
דבר נוסף שהפריע לי היו כמות סצנות הסקס
ברגע שהסקס התחיל לזרום, הוא פשוט לא הפסיק והפך לסצנה שחזרה על עצמה
יותר מדי פעמים. לפי דעתי, בנושא זה, סמנתה פישלה. במהלך כל הנובלה היא עשתה עבודה
טובה בלתאר זוג בשנות ה 40 שלו עם כל המטען הכרוך בכך ודי הרסה עם כמות הסצנות
האינטימיות. החלק הזה בהחלט הרגיש לי לא אמין ומוגזם.
לסיכום, למרות המגרעות, זוהי הייתה אחת הנובלות הטובות שקראתי
ונהניתי ממנה מאד.
האם הייתי ממליצה עליה למי שלא קראה את הספר הראשון של נייט ואוליביה?
לא. זוהי נובלת המשך במלוא מובן המילה ואין טעם לקרוא אותה אם לא מכירים את הזוג
מלפני.
יחד עם זאת, אם לא קראתן את כל סדרת האהבות והחלטתן לקרוא רק את הספר
של נייט ואוליביה, בהחלט הייתי ממליצה להמשיך גם לנובלה זו.
4.5 כוכבים
“I don’t need to
walk this boardwalk with my hand in yours to know we’ll last forever, Liv. I
know we’ll last forever because I’m never letting you go.”
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה