כל מה שאני רוצה / ג'יי דניאלס

★★★✩✩ 

התחלתי את שבוע שעבר לאחר מחסום קריאה ראשון (!) בעקבות הספר "איזי". 

מי שקראה את הסקירה הקודמת שלי יכלה לראות כמה התחברתי לספר וכמה הוא היה טוב בעיני וכנראה בגלל הסיבה הזו היה לי קשה להתחבר לספר נוסף או שפשוט לא מצאתי את הספר המתאים.

בשישי בבוקר, נזכרתי כי פורסם שהספר "כל מה שאני רוצה", ההמשך של "המקום שאליו אני שייכת", הגיע לאתר אינדיבוק וזו הייתה נראית לי אופציה טובה לסופ"ש.

את הספר הראשון בסדרה קראתי לפני כחודש ועניין אותי לקרוא את ההמשך שלו על טסה (אחות של בן וחברתה של מיה) ולוק (חבר של בן שעובד איתו במשטרה). הספר הראשון היה חמוד וקליל, ובעיקר קיוויתי שהשני ילך באותה דרך, יעזור לי לצאת ממחסום הקריאה ויגרום לי לצחוק קצת.

זוהי בהחלט הייתה אחת ההחלטות הטובות שעשיתי ביום שישי כי מצאתי את עצמי לאחר כמה שעות עדיין קוראת ונהנית מסיפורם של טסה קלי ולוק אוונס.

מי שקראה את הספר הראשון, יודעת שלוק וטסה נמצאים בספר הזה לאחר פרידה, לאחר אי הבנה ואי הסכמה שהייתה ביניהם.

בהזדמנות זו אגיד, שאין צורך לקרוא את הספר הראשון על מנת להנות מהשני כי מה שקרה בראשון מוסבר וניתן להבין מיהם הדמויות, מה הקשר שלהם ללוק וטסה ומה גרם לקרע ביניהם.

הספר כתוב בגוף ראשון והפרקים מתחלקים יחסית שווה בשווה בין טסה ללוק. הרגשתי כי הסופרת יודעת לכתוב משתי נקודות המבט (משהו שלא כולן מצטיינות בו) ובכך גרמה לי להבין מה מתרחש במחשבותיהם של שתי הדמויות.
בדומה לספר הקודם, יש הרבה ניבולי פה ושפה גסה אך הרגשתי שזה מתאים לאופי הדמויות ולכן זה ממש לא הפריע לי אלא גרם לי לצחוק ולחייך.
גיליתי לאחרונה שאני די בררנית בנוגע למה שאני קוראת וכאן הופתעתי לטובה. פתאום מצאתי את עצמי קוראת עוד פרק ועוד פרק, הקריאה זרמה לי, עניין אותי לראות מה קורה ומה מתפתח עם הזוג הזה ומבחינתי זו אינדיקציה טובה להאם התחברתי לספר או לא.

בניגוד לספר הקודם, שם הרגשתי שסצנות הסקס היו מוגזמות והשתלטו על העלילה, כאן לסצנות האינטימיות ביניהם הייתה משמעות והורגשה חשיבה של הסופרת על הקטעים.

בין טסה ולוק יש כימיה ברורה וברגע שהם נמצאים באותו חדר אפשר להרגיש את המתח ביניהם והם לא יכולים להוריד את הידיים אחד מהשנייה.

יש הרגשה שהם שייכים זה לזו, אף אחד אחר לא יכול לקטוע את הקשר החזק שיש ביניהם למרות הניסיונות שלהם להתרחק אחד מהשנייה ולצאת עם אחרים.
אהבתי את הקשר החם - קר ביניהם והיחסים של אהבה - שנאה שהפכו את הספר למרגש ומעניין.

אהבתי מאד את הדמות של טסה! היא לגמרי ג'ינגית טיפוסית.

בחורה עם ביצים, פלפלית, מצחיקה, חצופה ויכולה למוטט כל גבר בשנייה עם הפה שלה.

לוק מצד שני, שומר את כל הקלפים קרוב לחזה, לא מדבר הרבה ולא משתף כמעט אף אחד ברגשות שלו. מכיוון שיש פרקים מנקודת המבט שלו הקוראים לומדים על העבר שלו, המחשבות שלו ומהו ההיגיון מאחורי המעשים הלא תמיד חכמים שהוא מתעקש לעשות.

שתי הדמויות היו עגולות ובעלות אופי מובהק משלהן. אחד הדברים שמוריד לי לגמרי מספר הוא שכותבים דמויות מבלי לתת להן סיפור מסגרת והן מרגישות תלושות. כאן זה לא היה המקרה.

הספר לא חף מקלישאות ויש כאן כמה דברים שכבר קראתי בספרים קודמים בז'אנר, אבל זה פחות הפריע לחווית הקריאה כי הכתיבה הייתה טובה, עניינית ומושכת.

הספר הוא בהחלט ספר קליל במהות שלו אבל היו גם כמה פרקים מותחים וגם רגעים יותר עמוקים בעלי תובנות, במיוחד כאשר לוק סיפר על העבר שלו.

מה שפחות אהבתי בספר הוא שהייתה חזרתיות על הדברים. במיוחד בתחילת הספר, מה שקרה ביניהם בספר הקודם והריב שהוביל אותם לפרידה נאמר שוב ושוב מכמה כיוונים שונים ומכמה דמויות שונות.

דמויות המשנה שהיו בספר הקודם מופיעות גם כאן. בן ומיה, הבן שלו נולן וכמו כן גם כמה דמויות חדשות כמו ריד ומייסון (הכנה ברורה להמשכים של הסדרה). דמויות המשנה היו חמודות מאד, תרמו להווי של העלילה אבל בהחלט מרגישים שההתמקדות העיקרית היא בלוק וטסה (כמו שצריך). רואים שהם הכוכבים של הספר.

לספר יש סוף סגור ואפילוג חמוד מאד מבלי להיות מתוק וקיטשי מדי.

לסיכום, כפי שנאמר כאן פעמים רבות בעבר, לפעמים צריך ספר קליל להעביר איתו את הזמן בכיף. הספר הזה בהחלט קולע לקטגוריה ואפילו נותן קצת מעבר.

מומלץ לימים גשומים שיבואו בקרוב ולהתכרבלות מתחת לפוך J